שבים לארץ. כורש מלך פרס מצהיר את ההצהרה שלו בקול ובמכתב. וכך הוא אומר לפי הנוסח המופיע בפרקנו: "כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה" (עזרא א', ב). המילה "בית" מופיעה חמש פעמים בפרק. בגולה אין בית של ממש, ולכן השיבה לארץ היא שיבה שמטרתה לבנות בסופו של דבר בית – בית לאומי ובית לאלוהי ישראל. עבור כורש, אלוהים הוא לא "אלוהי בית" או אפילו "אלוהי הארץ", אלא הוא "אלוהי השמיים". אך עבור ישראל, ה' הוא אלוהי השמים והארץ אשר שם את משכנו בירושלים: "מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה - וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם" (שם, ג). כאשר אברהם אבינו שולח את אליעזר להביא אישה לבנו יצחק, הוא אומר לו: "ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי, וַאֲשֶׁר דִּבֶּר־לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע־לִי לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ, אֶתֵּן אֶת־הָאָרֶץ הַזֹּאת. הוּא, יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ, וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם" (בראשית כ"ד, ז). על כך שאלו חכמים: מדוע אברהם אומר שה' הוא רק אלוהי השמים ולא אלוהי הארץ? ומשיבים: אברהם אומר כאן לאליעזר שבעבר הבריות חשבו שאלוהים הוא אלוהי השמים בלבד, ואילו כעת, אחרי שהפיץ את אמונת היחוד ברבים – ה' הוא אלוהי השמים והארץ.
ממשיך כורש בהצהרתו ואומר: "וְכָל הַנִּשְׁאָר מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר שָׁם יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה עִם הַנְּדָבָה לְבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם" (שם, ד). היציאה מגלות בבל צריכה להיות כיציאת מצרים – יציאה המלווה בזהב, כסף ורכוש רב. הרכוש הרב שהוציאו בני ישראל ממצרים הגיע למעשה אל מצרים מכל העולם, שהרי בשנות הרעב כל העולם הגיעו אל יוסף וקנו אוכל בעזרתו. רכוש זה התגלגל בסופו של דבר לידי בני ישראל ובעזרתו נבנה המשכן לה' אלוהי השמים והארץ. כלומר, כל האנושות היתה שותפה בבניית המשכן. כך היה גם בבנין בית ראשון בימי שלמה, וכך גם כאן כורש יודע באינטואיציה שהרכוש העולה לארץ ישראל עם העולים ישמש לבניין בית ה' מתוך שותפות כלל אנושית.
הכתוב מגלה לנו כי אמנם כלי המקדש בבית שני בחלקם היו חדשים, אך חלקם היו מימי בית ראשון: "וְהַמֶּלֶךְ כּוֹרֶשׁ הוֹצִיא אֶת כְּלֵי בֵית ה' אֲשֶׁר הוֹצִיא נְבוּכַדְנֶצַּר מִירוּשָׁלִַם וַיִּתְּנֵם בְּבֵית אֱלֹהָיו" (שם, ז). מדובר במספר רב מאוד של כלים – חמשת אלפים וארבע מאות במספר. אך עם כל זאת, כלי אחד מרכזי יהיה חסר בבית שני והוא ארון הברית. לפי מסורת חכמים, המלך יאשיהו גנז את ארון הברית בבית המקדש במקום לא ידוע. בהעדר ארון לתורה, עזרא הסופר לוקח את התפקיד על עצמו - הוא שיוציא את התורה לאור, יכתוב אותה באותיות חדשות, ילמדה לבני ישראל וישימה בפיהם.