top of page

פרק קל"ב: עדי עד ישבו לכסא לך

במזמור קל"ב, דוד מבקש מהקב"ה לבנות לו בית, והקב"ה אומר לו שהוא יבנה לו בית מלכות, בית שבו רוחו תשרה – "אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם, גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ" (תהילים קל"ב, יב). הקב"ה בוחר שילדי דוד יבנו את הבית בתוכם – הם יהיו המשך אמיתי לצדק, למוסר, לדבר ה'. משתמע, אם כן, שהמלכות שניתנה לדוד היא על תנאי.


במדרש מכילתא (פרשת יתרו, פרשה ב') נאמר: "שלושה דברים ניתנו על תנאי: ארץ ישראל, ובית המקדש, ומלכות בית דוד, חוץ מספר תורה ובריתו של אהרן שלא נתנו על תנאי. ארץ ישראל מנין? שנאמר: "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם... וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם... וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה (דברים י"א, טז- יז). בית המקדש מנין? שנאמר: "הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה בֹנֶה אִם תֵּלֵךְ בְּחֻקֹּתַי ...וְשָׁמַרְתָּ אֶת כָּל מִצְוֹתַי לָלֶכֶת בָּהֶם וַהֲקִמֹתִי אֶת דְּבָרִי אִתָּךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי" וגו' (מלכים א' ו', יב). ואם לאו "וְהָיְתָה הָאָרֶץ לִשְׁמָמָה עַל ישְׁבֶיהָ מִפְּרִי מַעַלְלֵיהֶם" (מיכה ז', יג)". בהקמת בית המקדש הראשון, אומר הקב"ה לשלמה: הבית הזה הוא גדול, אני מוכן לשים את ליבי ועיניי שם כל הימים, אך זה בתנאי שהלב והעיניים שלך ושל צאצאיך נמצאים במקום הנכון. אך אם אין זה כך, אין לבית הזה שום ערך. ממשיכה המכילתא ואומרת: "מלכות בית דויד מנין [שהיא על תנאי]? שנאמר "אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ ... עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ" (תהלים קל"ב, יב). ואם לאו "וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲוֹנָם" (תהלים פ"ט, לג)". דברי המדרש לכאורה אינם הולמים את פשט הדברים בפרק פ"ט, שם אומר הקב"ה שלא יעזוב את דוד עבדו, ואם יקרה ובניו יחטאו -–הוא אמנם ייסר אותם, אך חסדו לא יסור מעם דוד וזרעו: "כָּרַתִּי בְרִית לִבְחִירִי נִשְׁבַּעְתִּי לְדָוִד עַבְדִּי, עַד עוֹלָם אָכִין זַרְעֶךָ וּבָנִיתִי לְדֹר וָדוֹר כִּסְאֲךָ סֶלָה. אִם יַעַזְבוּ בָנָיו תּוֹרָתִי וּבְמִשְׁפָּטַי לֹא יֵלֵכוּן... וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם וּבִנְגָעִים עֲו‍ֹנָם. וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי... לו אַחַת נִשְׁבַּעְתִּי בְקָדְשִׁי אִם לְדָוִד אֲכַזֵּב, זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי" (תהילים פ"ט). ניתן להסביר שישנה הבטחה שמלכות בית דוד תשוב בסופו של דבר עם בוא משיח בן דוד, אבל אם זרע דוד אינם ממשיכים בדרך ה' – מלכותם לא תתקיים, וכך המצב כבר כאלפיים שנים.


עוד אומרת המכילתא: "ומנין לספר תורה שלא ניתן על תנאי? שנאמר: "תורה צוה לנו משה, מורשה"". התורה היא כירושה העוברת מדור לדור ואינה בטלה לעולם. "ומנין לבריתו של אהרן שלא ניתן על תנאי? שנאמר: "ברית מלח עולם", ואומר: "והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם"". מדרש זה אומר שהפוליטיקה, הארץ, המלכות – יכולות להבטל. אך יש שני דברים שאינם יכולים להבטל לעולם: תורה ועבודת אלוהים. תורה מסורה לכולם, ועבודת אלוהים הרמוזה כאן לכהנים – מסורה היא לעם ישראל. שני הדברים הללו לא ניתנים על תנאי, אך אנו חייבים לקיימם ולהיות דבקים בהם.


פוסטים קשורים

הצג הכול

פרק ק"נ: כל הנשמה תהלל יה הללויה

אנו מסיימים את ספר תהילים במילים: "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ יָהּ" (תהילים ק"נ, ו). נביא ארבעה פירושים המסבירים מדוע פסוק זה הוא הפסוק המסכם של ספר תהילים. פירוש ראשון: יש שירה רבה שמצאה

פרק קמ"ט: וחרב פיפיות בידם

במזמור קמ"ט אנו פוגשים בפעם האחרונה את החסידים בספר תהילים. המזמור פותח בחסידים ומסיים בחסידים: "הַלְלוּ יָהּ שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים" (תהילים קמ"ט, א), "לַעֲשׂוֹת בָּ

פרק קמ"ח: נשגב שמו לבדו

מזמור קמ"ח מתאר את השירה הגדולה של כל המציאות, ההויה כולה אומרת שירה. המקובלים חוזרים על כך פעמים רבות, וביניהם הרב קוק בכתביו. אין דבר בעולם המתקיים ללא שירה, בין אם הוא מודע לשירה ובין אם לאו, בין א

bottom of page