בפרק ס"א, דוד מבקש על אורך מלכותו: "יָמִים עַל יְמֵי מֶלֶךְ תּוֹסִיף שְׁנוֹתָיו כְּמוֹ דֹר וָדֹר" (תהילים ס"א, ז). בימינו, יש שנהגו לשיר זה בכניסתו של תלמיד חכמים גדול לכינוס או אירוע, וזאת מהתפיסה כי המלכים האמיתיים הם תופסי התורה. לאחר מכן מבקש דוד: "יֵשֵׁב עוֹלָם לִפְנֵי אֱלֹהִים, חֶסֶד וֶאֱמֶת מַן יִנְצְרֻהוּ" (שם, ח) - בפשטות, דוד מבקש כאן לשבת לפני אלוהים בשקט ושלוה ולא לצאת למלחמות. רש"י מסביר: "ישב המלך לעולם לפני אלוהים, חסד ואמת שהוא עוסק בהם יהיו מזומנים ("מן" לשון הזמנה) לנצרו (לשמרו)". אם כן, רש"י בחסד ואמת שעושה המלך את הגורמים לשמירתו.
פירוש אחר לגמרי לפסוק זה מצאנו בגמרא (עירובין פו): "בונייס בן בונייס אתא לקמיה דרבי (עשיר בשם בונייס בן בונייס בא לפני רבי), אמר להו (אמר רבי לאנשי ביתו): פנו מקום לבן מאה מנה (הכינו לו מקום וכבדוהו כראוי לעשיר בן מאה מנה). אתא איניש אחרינא (בא עשיר אחר גדול ממנו), אמר להו: פנו מקום לבן מאתים מנה. אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי: רבי, אביו של זה (העשיר הראשון בן מאה המנה) יש לו אלף ספינות בים וכנגדן אלף עיירות ביבשה (ועליך לכבדו יותר מן הראשון)! אמר לו: לכשתגיע אצל אביו אמור לו: אל תשגרהו בכלים הללו לפני (שעל פי הביגוד העריך רבי לא נכונה את גודל עשירותו של העשיר הראשון". על כך אומרת הגמרא: "רבי - מכבד עשירים", ועל זה דרשו: "כדדרש רבא בר מרי (תהלים סא, ח): "ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרוהו" - אימתי ישב עולם לפני אלהים? בזמן שחסד ואמת מן ינצרוהו". כלומר, מתי יש לאלוהים "ישוב הדעת" ונחת מעולמו? כאשר אנשים גומלים חסדים ומזמנים מזונות לעניים. אם כן, רבי מכבד את העשירים מפני שהם נותנים צדקה לעניים ועושים נחת רוח לפני המקום ברוך הוא. הגאונים הסבירו, שאם העשירים לא היו נותנים צדקה, הכסף לא היה נשאר בידם לאורך זמן. לכן, עצם זה שהם עומדים בעשרם מעיד על כך שהם ראויים לכבוד. על כך אמרו בגמרא במקום אחר (כתובות סו:): "מלח ממון - חסר" ויש אומרים: "מלח ממון - חסד". כלומר - אתה רוצה למלוח (לשמר) את ממונך? חסר אותו לצדקה, עשה בעזרתו חסד עם זולתך.
פירוש נוסף לפסוק מצאנו במדרש תנוחמא (פרשת משפטים): "אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: ריבון העולם, ישב עולם לפני אלוהים - תיישר עולמך בשווה, העשירים והעניים ("ישב" מלשון שוויון). אמר לו: אם כן, חסד ואמת מן ינצרוהו - אם יהיו כולם עשירים או עניים, מי יוכל לעשות חסד?!" בתשובת אלוהים יש עומק ועוקץ גם יחד. אלוהים לא ברא את העולם בשווה, אלא אנו אלה שצריכים לדרוש ולפעול להשגת השוויון בכוחות עצמנו. אם אלוהים היה מייצר את העולם בשווה, לא היה לנו מקום לתקן העולם. עלינו מוטל לתת לכל עני כדי מחסורו ובכך לתקן את העולם. כלומר, מציאות העניים בחברה היא על מנת שהחברה כולה תתעלה להיות נוצרת חסד ואמת. על כן, אין לנו להסתפק בקנטור על פערים חברתיים אלא לפעול לצמצומם.