פרק י"ד חותם את ספר הושע במה שהושע היה מומחה לו - מצוות התשובה. הושע מצווה על התשובה, אך אינו מטיף לה בקול זעם כי אם בקול רך כקנה: "שובה ישראל עד ה' אלוהיך, כי כשלת בעוונך. קחו עמכם דברים, ושובו אל ה'" (הושע י"ד, ב-ג).
חז"ל מוצאים קישור בין הנביא הושע לבין ראובן בכור יעקב. כאשר ראובן ביקש מן השבטים להשליך את יוסף אל הבור ולא לשלוח בו יד, התורה מעידה עליו כי היתה כוונה נסתרת בדבריו - להשיב את יוסף אל אביו. והנה כאשר ראובן שב אל הבור - הוא לא מצא בו את יוסף ומיד קרע את בגדיו. נשאלת השאלה: היכן היה ראובן באותה שעה שבה הוציאו השבטים את יוסף מן הבור ומכרוהו? אומר המדרש (בראשית רבה פרשה פ"ד) שבאותה שעה, ראובן התבודד והיה נמצא בשקו ובתעניתו, כי ברצונו היה לכפר על חטאו (שבלבל יצועי אביו). אמר לו הקב"ה לראובן: "מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה - ואתה פתחת בתשובה תחילה. חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחילה! ואיזהו? זה הושע, שנאמר: שובה ישראל עד ה' אלוהיך". ומפרשי המדרש תמהו, שהרי גם אדם וגם קין קדמו לראובן בעשיית התשובה, כמו שדרשו חז"ל (בראשית רבה כ"ב, כח): "פגע בו (בקין) אדם הראשון. אמר ליה: מה נעשה בדינך? אמר: עשיתי תשובה ונתפשרתי... מיד אמר אדם הראשון מזמור שיר ליום השבת". ואם אדם וקין עשו תשובה, מה פרוש "אתה פתחת בתשובה תחילה" שנאמר בראובן? ועוד, האם הושע הוא הנביא הראשון שקרא לישראל לשוב בתשובה? הלא כל הנביאים - אומר לנו רבנו הרמב"ם - ניסו להשיב את ישראל בתשובה!
אלא, מה שרוצה המדרש לומר הוא שאמנם היו אנשים שעשו תשובה קודם לראובן, אך התשובה לא באה מיוזמתם, אלא מיוזמת הקב"ה. אדם הראשון לא עשה תשובה עד שהקב"ה אמר לו: "איכה? ... המן העץ אשר ציויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת?" (בראשית ג', ט-יא). וכן קין לא עשה תשובה בתחילה ואף ניסה לחמוק מן הדין באמרו "השומר אחי אנוכי?" (בראשית ד', ט) עד שהקב"ה הוכיחו. לעומתם, ראובן מיוזמתו הרגיש בטעותו ושב בתשובה לפני הקב"ה. וכך יש להבין את דברי המדרש: "אתה פתחת בתשובה תחילה" - לפני שאני פתחתי. וכראובן, כך גם הושע מדבר על תשובה הבאה מיוזמתם של ישראל: "שובה ישראל עד ה' אלוהיך" (הושע י"ד, ב).
הפסוקים המובאים בהמשך הפרק הם פסוקים בהם משתמשים רבותינו הראשונים שעסקו במצוות התשובה (הרמב"ם, רבנו יונה ועוד) בתור ראיות למצווה זו ולפרטי המצווה - הוידוי, החרטה על החטא ועוד. הושע קורא לא רק לתשובה פרטית אלא גם לתשובה לאומית כללית, תשובה לעצמאות ישראל - לבל נהיה סמוכים על אשור או מצרים כי הם לא יושיעונו.
הדרשנים החדשים מצאו גם מקום לדרוש את המילה "עד" בביטוי "עד ה' אלוהיך", ואמרו שהרוצה לשוב עד ה' אינו יכול לעשות זאת באבחה אחת, אלא עליו להציב לעצמו יעדים - "עד יעד זה", "עד יעד זה" וכו', וכל פעם תתקדם עוד צעד ועוד צעד, כי מי שחושב להשתנות בבת אחת לא יצלח.
ומסיים הנביא : "מי חכם ויבן אלה, נבון - וידעם, כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם, ופשעים יכשלו בם" (שם, י).