בפרק י"ג הנביא זכריה מתנבא שלעתיד לבוא רוח הטהרה תשטוף את כל הטומאה, תנקה את כל הסחי, תרחיק את כל המאוס, והוא גם מבטיח שלא יהיה זכר לעבודה הזרה בעולם: "בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אַכְרִית אֶת שְׁמוֹת הָעֲצַבִּים מִן הָאָרֶץ וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ" (זכריה י"ג, ב). 'שמות העצבים' הם שמות העבודה זרה שיכרתו מן הארץ ולא יהיה להם זכר.
בסוף הפרק מדבר הנביא על אחרית הימים: "וְהָיָה בְכָל הָאָרֶץ נְאֻם ה' פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּה" (שם, ח). מה שיוותר - מכל עם ישראל או מכל העולם (המפרשים נוקטים בשיטות שונות בענין) יהיה רק שליש מהאוכלוסייה המקורית. את אותו שליש הקב"ה יטהר ויצרף, הוא יקרא בשם ה': "וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב הוּא יִקְרָא בִשְׁמִי וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ, אָמַרְתִּי עַמִּי הוּא - וְהוּא יֹאמַר ה' אֱלֹהָי" (שם, ט). הקב"ה יבחן את הנשארים באחרית הימים על מנת לבדוק מי ראוי לקרוא בשם ה', ומי שישאר יהיה הדבק באמונתו בה', זה יהיה למעשה המבחן האחרון בהיסטוריה.
חכמים דרשו כמה דרשות על "השלישית", ונזכיר כמה מדרשותיהם כאן. במדרש תנחומא דרשו: "והשלישית יותר בה - אלו ישראל, שהם שהן מג' אבות - אברהם יצחק ויעקב". יעקב אבינו הוא הדומיננטי שבאבות, שהרי כל בניו מהווים את שבטי י-ה הנבחרים להיות עם ה', לעומת אברהם ויצחק שיצאו מהם גם ישמעאל ועשו. לכך: "והשלישית יותר" - האומות שיצאו מאברהם ויצחק לא בהכרח יישארו, אך "השלישית" - האומה שיצאה מיעקב לבטח תשאר.
עוד דרשו שם: "והשלישית יותר בה - אלו ישראל שאין מתיישבים בארצם אלא בגאולה שלישית". גאולתנו הראשונה היתה גאולת מצרים, המשכה היה בכניסה לארץ על ידי יהושע - אך אחריתה היתה בגלות בית ראשון. לאחר מכן, נגאלנו בימי עזרא ועלינו מבבל לארץ ישראל. אך גם כאן גאולה זו תמה בחרבן הבית השני. גאולה שלישית היא גאולת בן גוריון, דהיינו: מדינת ישראל, והיא - מבטיחנו המדרש - גאולה "שאין לה הפסק". ויהי רצון שיתקיימו דבריו.
עוד מצאנו דרשה על ה"שלישית" בגמרא (ראש השנה טז:) המסבירה בשם בית שמאי שיש שלוש כתות ביום הדין: של צדיקים גמורים, של רשעים גמורים ושל בינוניים. צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיי עולם, רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לגיהנם. והבינוניים - הם יורדים לגיהנם ומצפצפים ועולים (על מנת להזדכך).