בפרק ח' אנו מקבלים בברכה את משפחת בנימין. בנימין הוא האח הקטן שבשבטים. הוא היודע מהי האחווה, ובני שבטו ממשיכים את מסורת האחווה דור אחר דור. כל זאת מנין לנו? בנימין קרא לעשרת ילדיו על שם האחווה, וכפי שאומר לנו רש"י בשם חכמים בגמרא: "כי נכמרו רחמיו [של יוסף על בנימין] – שאלוֹ [יוסף את בנימין]: יש לך אח מאם? אמר לו: אח היה לי ואיני יודע היכן הוא. יש לך בנים? אמר לו: יש לי עשרה. אמר לו: ומה שמם? אמר לו: בלע ובכר וגו'. אמר לו: מה טיבן של שמות הללו? אמר לו: כולם על שם אחי והצרות אשר מצאוהו: בלע - שנבלע בין האומות, בכר - שהיה בכור לאמי, אשבל - ששבאו אל, גרא - שנתגייר באכסניא, ונעמן - שהיה נעים ביותר, אחי וראש - אחי היה וראשי היה, מופים - מפי אבי למד, וחופים - שלא ראה חופתי ולא ראיתי אני חופתו, וארד - שירד לבין האומות... מיד נכמרו רחמיו [של יוסף]" (רש"י בבראשית מ"ג, ל). וכך, גם אצל ילדיו של בנימין, האחווה ממשיכה כגורם דומיננטי: אֲחוֹחַ, אֵחוּד, אֲחִיָּה, יוֹחָא, ועוד.
חיזוק נוסף לדברים אנו מוצאים בהמשך הפרק כאשר מופיעים פסוקים שיחזרו על עצמם בפרק ט'. ועל כך אומר לנו רש"י (דברי הימים א ח', כט): "פרשה זו עד "כל אלה בני אצל" כתובה ב' פעמים בספר זה... וזהו שמפרש בסוף מגילת ירושלמי: ג' ספרים מצא עזרא - ספר מעונים, ספר זאטוטי, ספר האחים". הכינוי "ספר האחים" מתאים מאוד לדמותו של בנימין, כפי שאמרנו.
ועוד נאמר בראש פרקנו: "וְשַׁחֲרַיִם הוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב מִן שִׁלְחוֹ אֹתָם חוּשִׁים וְאֶת בַּעֲרָא נָשָׁיו" (דברי הימים א ח', ח). חכמים בירושלמי מסבירים לנו ששחריים הוא בכלל בעז משבט יהודה. וכך לשון חכמים בגמרא: "וְשַׁחֲרַיִם – זה בעז שנשתחרר מן העוונות, הוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב – שנשא את רות משדה מואב, מִן שִׁלְחוֹ – דכתיב: "ואת יהודה שלח לפניו", וְאֶת בַּעֲרָא נָשָׁיו – וכי יש לך אדם שהוא מוליד נשיו? אלא שחש כנמר ובאר את ההלכה. וַיּוֹלֶד מִן חֹדֶשׁ אִשְׁתּוֹ – שבימיו נתחדשה ההלכה "עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית". אם כן, שמו של שחריים מצאצאי בנימין נדרש בכלל על בעז שהיה משבט יהודה, וזאת למה? חכמים בדרשה זו רצו לומר לנו שהיה אדם משבט יהודה שדבקה בו האחווה של שבט בנימין. אותו אדם הוא בעז שהחליט לגאול את רות ובכך להקים שם לאלימלך קרובו שמת.
בזכות האחווה המיוחדת של שבט בנימין הם זכו גם שמלך ישראל הראשון יקום משבטם - הלא הוא שאול בן קיש המופיע בסוף הפרק. בהמשך הספר נגיע לסיפור של שושלת המלוכה של דוד המלך משבט יהודה, אך בדרשתם כאן – חכמים מעבירים לנו את המסר שדוד המלך נולד מתוך מחוייבות של אחווה, שהרי הוא צאצא של בעז שגילה את האחווה ביחד עם רות. כך למדנו כי המלכות ראויה למי שמסוגל להיות אח.