top of page

פרק כ"ז: המקורבים למלך

בפרק כ"ז, אחר שסיימנו למנות את שמות ראשי המחלקות המשרתים את המלך מדי חדש בחדשו ומנינו את שמות השרים של כל שבט ושבט ואת השרים הממונים על אוצרות המלך, שלושת הפסוקים האחרונים בפרק מביאים את שמות יועצי המלך ואת שם שר הצבא שלו. פסוקים אלו הם פסוקים חשובים לכל מי שרוצה חברות, ולכל מי שרוצה לדעת כיצד לחנך: "וִיהוֹנָתָן דּוֹד [אחיינו של] דָּוִיד יוֹעֵץ אִישׁ מֵבִין וְסוֹפֵר הוּא, וִיחִיאֵל בֶּן חַכְמוֹנִי עִם בְּנֵי הַמֶּלֶךְ" (דברי הימים א כ"ז, לב). לדוד חשוב שבניו יהיו מחונכים ובני תרבות, ולכך הוא דואג שבסביבתם יהיו אנשים חכמים ונבונים, כפי שאומר לנו רש"י במקום: "ויחיאל עם בני המלך - מגדלן (את בני המלך) ואומן שלהם, מלמדם תרבות".


בהמשך נאמר: "וַאֲחִיתֹפֶל - יוֹעֵץ לַמֶּלֶךְ, וְחוּשַׁי הָאַרְכִּי - רֵעַ הַמֶּלֶךְ" (שם, לג) - אחיתופל היה יועצו הבלעדי של דוד המלך, אך לא היה רעו. רש"י מעיר כאן: "וחושי הארכי - קרית ספר תרגום: קריתא דארכי". כלומר, חושי הארכי היה איש הספר. ממשיך רש"י: "ומדרש רבה: כשחטא דוד בבת שבע שאל לחושי הארכי אם ישוב בתשובה אם יקבלהו הקדוש ברוך הוא בתשובה לתת לו ארוכה לחטאו, ואמר לו כן". כלומר, לפי המדרש חושי הארכי נקרא כך על שם שהיה נותן ארוכה ומרפא לחברו.


ומסיים הפרק בפסוק: "וְאַחֲרֵי אֲחִיתֹפֶל - יְהוֹיָדָע בֶּן בְּנָיָהוּ וְאֶבְיָתָר, וְשַׂר צָבָא לַמֶּלֶךְ יוֹאָב" (שם, לד). על כך אומרים חכמים בגמרא (ברכות ג:): "אחיתופל - זה יועץ… בניהו בן יהוידע - זה סנהדרין, ואביתר - אלו אורים ותומים... ואח"כ שר צבא למלך יואב". הגמרא מבקשת ללמד אותנו את הסדר הראוי למלך כשהוא מבקש לקבל עצה בדבר יציאה למלחמה: מתחילים עם הפוליטיקאים והאסטרטגים כדי להבין האם הדבר ריאלי ונכון, לאחר מכן פונים אל הסנהדרין - בית המשפט והחוק, לאחר מכן אל רוח הקודש - האורים והתומים, ורק לבסוף פונים אל הרשות המבצעת - הצבא.


פוסטים קשורים

הצג הכול

פרק כ"ט: ראיתי בשמחה להתנדב לך

על הפרוכת בבית הכנסת בקיבוץ "שדה אליהו" שבעמק המעיינות כתוב בגדול: "רָאִיתִי בְשִׂמְחָה לְהִתְנַדֶּב לָךְ" (דברי הימים כ"ט, יז). פסוק זה לקוח מפרקנו ונאמר על ידי דוד המלך בתפילתו לקב"ה. פרק כ"ט כולו ה

פרק כ"ח: הכל בכתב, מיד ה', עלי השכיל

בפרק כ"ח, דוד מקהיל את כל ישראל ומבקש מהם להמשיך במצוות ה'. לאחר מכן הוא נותן תוכחת מוסר ודברי עידוד לשלמה בנו אודות בניין המקדש, כמו גם מוסר לידיו את תכנית המקדש וכליו שקיבל דוד משמואל הרמתי, שנאמר:

פרק כ"ו: ושבואל נגיד על האוצרות

אחד המינויים שצד את עיניי בפרק כ"ו הוא מינוי נכדו של משה רבנו עליו השלום: "וּשְׁבֻאֵל בֶּן גֵּרְשׁוֹם בֶּן מֹשֶׁה נָגִיד עַל הָאֹצָרוֹת" (דברי הימים א כ"ו, כד). משה רבנו היה איש שבז לממון, ועושרו הגיע

bottom of page