בפרק ו', שלמה מתפלל לה' ולמעשה מתווה את יעודו של בית המקדש כמקום התפילה המרכזי לכל חי. בתפילתו, שלמה מזכיר את שמו של דוד אביו תשע פעמים, בין היתר בסיום דבריו: "ה' אֱלֹהִים, אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶיךָ. זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" (דברי הימים ב ו', מב).
חכמים בתלמוד (שבת ל) מביאים מדברי שלמה בספר קהלת: "וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה" (קהלת ד', ב), ושואלים: איך יתכן שהמתים משובחים יותר מן החיים? הגמרא מביאה על כך כמה תשובות, נביא שתים מהן. האחת: "שכשחטאו ישראל במדבר עמד משה לפני הקב"ה ואמר כמה תפלות ותחנונים לפניו ולא נענה, וכשאמר (שמות לב, יג): "זכור לאברהם, ליצחק ולישראל עבדיך" - מיד נענה. ולא יפה אמר שלמה ושבח אני את המתים שכבר מתו?".
תשובה נוספת שמביאה הגמרא שם: "אמר רב יהודה אמר רב: מאי דכתיב (תהלים פו, יז): "עשה עמי אות לטובה ויראו שונאי ויבושו"? אמר דוד לפני הקב"ה: רבונו של עולם, מחול לי על אותו עון [של בת שבע]. אמר לו: מחול לך. אמר לו: עשה עמי אות בחיי. אמר לו: בחייך איני מודיע, בחיי שלמה בנך אני מודיע. כשבנה שלמה את בית המקדש, ביקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים. דבקו שערים זה בזה [ולא אפשרו לו להכניס את הארון]. אמר שלמה עשרים וארבעה רננות - ולא נענה. פתח ואמר (תהלים כד, ז): "שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד" - רהטו בתריה למיבלעיה [רצו אחריו לבלעו], אמרו: "מי הוא זה מלך הכבוד?!" אמר להו: "ה' עזוז וגבור". חזר ואמר (תהלים כד, ט): "שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד, מי הוא זה מלך הכבוד? ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה" - ולא נענה. כיון שאמר (דברי הימים ב ו, מב): "ה' אלהים אל תשב פני משיחך, זכרה לחסדי דוד עבדך" - מיד נענה. באותה שעה נהפכו פני כל שונאי דוד כשולי קדירה וידעו כל העם וכל ישראל שמחל לו הקב"ה על אותו עון [בת שבע]. ולא יפה אמר שלמה ושבח אני את המתים שכבר מתו?...". שואל רבנו יוסף חיים: מדוע ביקש דוד אות וסימן לכך שה' מחל לו על אותו עוון? אין זה אלא מפני שרצה לדעת שחטא זה הוא לא זה שמנעוֹ מלבנות את בית המקדש. דוד כל כך נצטער שלא נתן לו הקב"ה רשות לבנות בעצמו את המקדש, והיו אויביו מקנטרים אותו ואומרים שהוא לא ראוי לבנות את המקדש בגלל מעשה בת שבע, ולא ידעו שדוד שב בתשובה גמורה מחטא זה ומבחינה זו היה ראוי לבנות את בית המקדש. יתירה מכך, אומר רבנו יוסף חיים שדוד היה צדיק גדול כל כך, שאילו היה בונה בעצמו את בית המקדש - אי אפשר היה להחריבו (כמו אצל משה) והדבר היה יכול לסכן את עם ישראל במידה ויחטאו לפני המקום והקב"ה לא יוכל לשפוך את חמתו בעצים ובאבנים. מה עשה הקב"ה? לא אפשר לדוד לבנות בעצמו את בית המקדש, אך נתן לו אות של גילוי חיבה ואהבה דווקא בחניכת בית המקדש ובהכנסת הארון (שהוא העיקר) למקומו. בית המקדש, אם כן, הוא "מקדש שלמה". אך התוכן, הקדושה והתכנון שלו הם של דוד מלך ישראל.