top of page

פרק ה': ראובן בכור ישראל

בין גדולתו של יהודה לגדולתו של יוסף – נשכח כבודו האבוד של ראובן. ראובן הוא האח הבכור מבין שנים עשר שבטי ישראל, אך רק בפרק ה' של ספר דברי הימים מספרים על תולדותיו. הכתוב עצמו מסביר לנו את הסיבה לכך: "וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל כִּי הוּא הַבְּכוֹר, וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו - נִתְּנָה בְּכֹרָתוֹ לִבְנֵי יוֹסֵף בֶּן יִשְׂרָאֵל וְלֹא לְהִתְיַחֵשׂ לַבְּכֹרָה, כִּי יְהוּדָה גָּבַר בְּאֶחָיו וּלְנָגִיד מִמֶּנּוּ וְהַבְּכֹרָה לְיוֹסֵף" (דברי הימים א ה', א-ב). דברים אלו רמוזים בברכת יעקב לראובן לפני מותו: "רְאוּבֵן - בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי, יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז, פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה" (בראשית מ"ט, ג-ד). בפרקנו, הכתוב מפרש לנו שהבכורה ניטלה מראובן וניתנה ליוסף (ליתר דיוק: לבני יוסף - מנשה ואפרים). הכתוב מוסיף ואומר כי המלוכה גם היא נדדה מראובן ועברה לשבטו של יהודה.


עלינו לכבד את ראובן – שהרי הוא ראשית אונו של יעקב אבינו וודאי שהיו בו מעלות רבות. הגמרא (ברכות ז:) דורשת את שמו של ראובן: "א"ר אלעזר: אמרה לאה: ראו מה בין בני [ראובן] לבן חמי [עשו], דאילו בן חמי – אף על גב דמדעתיה זבניה לבכירותיה [שמדעתו מכר את בכורתו], דכתיב (בראשית כה, לג) "וימכר את בכרתו ליעקב", חזו מה כתיב ביה [ראו מה כתוב בו - ] (בראשית כז, מא) "וישטם עשו את יעקב", וכתיב (בראשית כז, לו) "ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים וגו'", ואילו בני [ראובן] – אף על גב דעל כרחיה שקליה יוסף לבכירותיה מניה [שבעל כרחו נטל יוסף את הבכורה ממנו] דכתיב (דברי הימים א ה, א) "ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף" - אפילו הכי לא אקנא ביה [למרות זאת לא קינא ראובן ביוסף], דכתיב (בראשית לז, כא) "וישמע ראובן ויצילהו מידם"". הדרשן כאן אמנם משנה לצורך דרשתו את סדר הדברים ומראה שכביכול הבכורה ניטלה מראובן עוד קודם מכירת יוסף - מה שנותן קרדיט נוסף לראובן על כך שלא קינא ביוסף, אך בכל אופן – כנראה שגם כך היה מתח בין ראובן ליוסף בתוך בית יעקב שקדם למכירת יוסף, כפי שהיה בין כל האחים לבין יוסף. ראובן מודע לכך שיעקב מעדיף את יוסף ומתייחס אליו כאל הבכור כאשר הוא רואה שיעקב עושה ליוסף כתונת פסים, וכן כאשר הוא שומע את יוסף מספר לאחיו על חלומות שחלם ובו הם משתחוים לו. על אף שהדבר נוגע לראובן יותר מכולם – הוא אינו מקנא ביוסף, אלא מבקש להצילו מידי אחיו.


למעשה, אפשר לומר שראובן הוא האח הראשון (ה"בכור") בספר בראשית שהתגבר על הקנאה לאחיו וניסה אף להצילו ממיתה מידי יתר האחים: "הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד" (בראשית מ"ב, כב). חכמים מרגישים בכך והם מחזירים לראובן את הכבוד הראוי לו. וכך אומר רבי יודן בשם רבי אחא במדרש: "ראובן – בכור לעיבור, בכור ללידה, בכור לבכורה, בכור לנחלה, בכור לעבודה, בכור לתשובה. רבי עזריה אומר: אף בכור לנבואה, שנאמר: "תחילה דיבר ה' בהושע [בן בארי]"". את כל הכבוד הזה נותנים חכמים לראובן שאמנם ניטלה ממנו הבכורה החוקית של הירושה, אך הוא נותר "בכור לתשובה". בכורת הלב הטוב היתה ונשארה של ראובן בכור ישראל.


פוסטים קשורים

הצג הכול

פרק כ"ט: ראיתי בשמחה להתנדב לך

על הפרוכת בבית הכנסת בקיבוץ "שדה אליהו" שבעמק המעיינות כתוב בגדול: "רָאִיתִי בְשִׂמְחָה לְהִתְנַדֶּב לָךְ" (דברי הימים כ"ט, יז). פסוק זה לקוח מפרקנו ונאמר על ידי דוד המלך בתפילתו לקב"ה. פרק כ"ט כולו ה

פרק כ"ח: הכל בכתב, מיד ה', עלי השכיל

בפרק כ"ח, דוד מקהיל את כל ישראל ומבקש מהם להמשיך במצוות ה'. לאחר מכן הוא נותן תוכחת מוסר ודברי עידוד לשלמה בנו אודות בניין המקדש, כמו גם מוסר לידיו את תכנית המקדש וכליו שקיבל דוד משמואל הרמתי, שנאמר:

פרק כ"ז: המקורבים למלך

בפרק כ"ז, אחר שסיימנו למנות את שמות ראשי המחלקות המשרתים את המלך מדי חדש בחדשו ומנינו את שמות השרים של כל שבט ושבט ואת השרים הממונים על אוצרות המלך, שלושת הפסוקים האחרונים בפרק מביאים את שמות יועצי המ

bottom of page