top of page

כבוד וקלון

מדוע ביקש המורה שלי להפחית את ציוניי בתעודת הסיום, ולמה אני מעריך אותו על זה?


כשהייתי בכיתה ה' המורה היה מציק ומתאנה לי לחינם. לא יכולתי ללמוד ממנו מפני הביקורת הרבה שהיה מפנה כלפיי. הציונים שלי בתעודה היו הנמוכים בכיתה. המנהל הרגיש בדבר והחליט להעבירני כיתה. וראה זה פלא, שם הייתי בין המצטיינים. המורה השני הרב דוד כהן ז"ל הצליח להפיח בי את הסקרנות ואהבת הלימוד. לקראת סיום השליש השני קרא לי לשיחה אישית, הניח בפני את התעודה שלי כשהיא ריקה מציונים וביקש ממני רשות לכתוב בה ציונים פחותים מעט ממה שהייתי ראוי. הוא הסביר לי שאני ראוי לציונים גבוהים מאוד אך מכיוון שבשליש הראשון היו לי ציונים נמוכים מאוד שאותם כתב המורה של הכיתה המקבילה, הוא לא יכול להרשות לעצמו פער כזה. "אם אכתוב בשליש השני ציונים כאלו גבוהים, כל מי שיעיין בתעודה ירגיש בהבדל שבין השליש הראשון לשני. ומתוך כבוד שיתנו לי על הצלחתי יתבזה המורה של הכיתה המקבילה, ואני איני רוצה להתכבד בקלון חברִי".


זה השיעור הכי גדול שלמדתי בכל שנותיי בבית הספר. אותו אני זוכר יותר מכל.


איך זה קשור לפרשה?


בסיום ימי המילואים עומדים ישראל בציפייה דרוכה ונרגשת, משה הבטיח "הַיּוֹם ה' נִרְאָה אֲלֵיכֶם". אהרן נכנס למשכן ועושה את כל מה שנצטווה ועם כל מאמציו כלום לא קורה. "כיון שראה אהרן שקרבו כל הקרבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל, היה מצטער ואמר 'יודע אני שכועס הקב"ה עלי ובשבילי לא ירדה שכינה לישראל', אמר לו למשה: משה אחי כך עשית לי שנכנסתי ונתביישתי? מיד נכנס משה עמו ובקשו רחמים וירדה שכינה לישראל" (רש"י).


שמתם לב, האש ירדה רק אחרי שמשה נכנס עם אהרן לבקש רחמים. משה היה יכול לנכס לעצמו את ההצלחה, הרי האש ירדה בזכותו. אך משה בגדולתו אינו מתכבד בקלון אחיו ואדרבה, הוא מסביר לישראל: "אהרן אחי כדאי וחשוב ממני, שעל ידי קרבנותיו ועבודתו תשרה שכינה בכם, ותדעו שהמקום בחר בו" (רש"י).

המורה שלי למד ממשה רבנו.


כדאי לזכור את הדברים באווירת הימים הללו שאנשים מנצלים את כישלון חבריהם כדי להנכיח את הצלחתם. מתכבדים בקלון חברם ומדגישים שהם הצליחו במקום שאחרים נכשלו.


להבנה עד היכן הדברים מגיעים נזכיר את דברי חז"ל בעניין: "אמר רבי יוסי: המתכבד בקלון חברו אין לו חלק לעולם הבא" (ירושלמי, חגיגה ב,א). "שאלו תלמידיו את רבי נחוניה בן הקנה, במה הארכת ימים? אמר להם מימי לא נתכבדתי בקלון חברי" (מגילה כח,א)

פוסטים קשורים

הצג הכול

יהודים ואוכל

אוכל זה דבר חשוב מאוד בשביל הרוח. רוצים ראיה? הנה לפניכם, לתורה יש כמה התחלות פוטנציאליות וכולן פותחות באכילה. בפעם הראשונה שאלוהים דיבר עם האדם הוא ביקש ממנו לאכול. כך נאמר: "וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל

bottom of page