מזמור צ"ח פותח בישועת ה' שתתגלה לעולם על ידי ישראל: "מִזְמוֹר שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה. הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ. הוֹדִיעַ ה' יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ, זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ" (תהילים צ"ח, א-ג). מכאן ואילך מתוארת גאולת העולם, כאשר יש פנייה אל האומות להודות ולרנן לקב"ה על הגאולה: "הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ, זַמְּרוּ לַה' בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה, בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר - הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה'" (שם, ד-ו). גאולת האנושות הבאה אחר גאולת ישראל – יש לה מדרג משלה. המדרג נרמז בפרקנו על ידי כלי הנגינה הנזכרים בו. תחילה נאמר: "הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ" – כאשר התרועה, הרינה והזמרה משמשים בערבוביא, ולאחר מכן באה ההדרגה: "זַמְּרוּ לַה' בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה, בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר - הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה'", אם כן הסדר הוא : כינור, חצוצרות וקול שופר.
השלב הראשון הוא "כינור". קולו של הכינור מעורר את היחידים, נגינת הכינור שובה את הלב – אך אין בה מהלמות הקצב, היא אינה מרעידה את הרגליים אלא קוראת לנימי הנשמה היותר פנימיים להתעורר. זהו השלב הראשון, שבו יהיו אנשים מעולים באנושות שיתעוררו, תיקון של יחידים במוסר עליון.
השלב השני הוא "חצוצרות". החצוצרה היא הכלי שקולו משמש סימן להתקהלות בני אדם. כמו החצוצרות שעשה משה רבנו במדבר שתפקידן היה להקהיל את העדה ולמסע את המחנות. השלב השני של גאולת האנושות הוא גילוי אחווה אוניברסאלי כולל, שיהיה רצון לאנושות כולה לפגוש את האחר, עולם שיש בו הומניזם ושלום אמיתיים, עולם שרוצה להתקהל.
השלב השלישי הוא "קול שופר", והוא שלב רוחני. זו ההקשבה לקול ה' והפנייה אליו. שופר מסמל את שיפור המעשים, שיבה בתשובה על חטאים שחטאה האנושות כלפי דבר ה'. כאשר ה' מגיע לגאול ולתקן את עולמו, הוא מגיע ב"קול שופר": "וה' אלוהים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן" (זכריה ט', יד). בבוא המשיח לגאול את העולם, ישמע קול שופר. השופר הוא בשורה, הוא משמש ככלי לעזר בדו השיח בין אלוהים לאדם: אלוהים משתמש בשופר כדי ליידע אותנו על בואו, ולאחר מכן אנו קוראים לו בחזרה בעזרת השופר.
אם כן, הפרק עוסק בשלושה מעגלי תיקון: האישי, החברתי-אנושי והאלוהי.