פרק ע"ז: בים דרכך ועקבותיך לא נודעו

פרק ע"ז הוא פרק עז המבקש את עוזו של אלוהים בגלוי. נפרש את הפרק כפי פירוש שכתבתי בימי בחרותי.

בפרקנו יש בקשת אלוהים מצד אסף. אסף רוצה שאלוהים יתגלה אליו באופן גלוי: "בְּיוֹם צָרָתִי אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי יָדִי לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי" (תהילים ע"ז, ג). בלילה, בזמן הנסתר כוחו נאמר:

"אָחַזְתָּ שְׁמֻרוֹת עֵינָי נִפְעַמְתִּי וְלֹא אֲדַבֵּר" (שם, ה). אסף זוכר את אלוהים כשפעם הוא היה פועל בגלוי, ועתה רק בלילה יש לו כמין התגלות. אלוהים לא נותן לו לישון, הוא אוחז את אשמורות עיניו. אך כל ההתפעמות הזאת לא באה לידי ביטוי בפה אלא רק בלב: "נִפְעַמְתִּי וְלֹא אֲדַבֵּר" (שם). מה נותר לו? רק הנוסטלגיה: "אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה אָשִׂיחָה וְתִתְעַטֵּף רוּחִי" (שם, ד).

והוא תמה, "הַלְעוֹלָמִים יִזְנַח אֲדֹנָי וְלֹא יֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד? הֶאָפֵס לָנֶצַח חַסְדּוֹ גָּמַר אֹמֶר לְדֹר וָדֹר? הֲשָׁכַח חַנּוֹת אֵל (השכח אל לחון אותנו) אִם קָפַץ בְּאַף רַחֲמָיו, סֶלָה" (שם, ח-י). והוא מבקש ומתפלל: "וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא, שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן" (שם, יא) - יחוליו הם לראות ולשחזר את הימים בהם ימינו של ה' היתה רוממה וגולויה לעין כל. הוא רוצה לחזור לימים בהם הקב"ה פעל בגלוי. "מַעַלְלֵי יָהּ כִּי אֶזְכְּרָה מִקֶּדֶם פִּלְאֶךָ" (שם, יב) - לא בכדי קורא המשורר למעללי י-ה בשם "פלא" ולא "נס", מפני שפלא הוא דבר שהיה מכוסה ועתה נגלה לעין פלא (כפי שכיום קוראים לילד שנודע כשרונו לעין כל בשם: "ילד הפלא"). בעבר, פלאו של ה' היה גלוי וידוע לעין כל: "אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ, גָּאַלְתָּ בִּזְרוֹעַ עַמֶּךָ בְּנֵי יַעֲקֹב וְיוֹסֵף סֶלָה. רָאוּךָ מַּיִם אֱ‍לֹהִים, רָאוּךָ מַּיִם יָחִילוּ אַף יִרְגְּזוּ תְהֹמוֹת… קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ בְרָקִים תֵּבֵל רָגְזָה וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ" (שם, טו-יט).

סיום הפרק: "בַּיָּם דַּרְכֶּךָ וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים וְעִקְּבוֹתֶיךָ לֹא נֹדָעוּ, נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן" (שם, כ-כא). לאחר קריעת ים סוף, הים שב לאיתנו ולנורמליותו. אין שום הוכחה וראייה מן הים על הנס הגדול שארע בו. גם אז - ביציאת מצרים, אומר אסף, לא השארת רישומים בשטח, וזו היא דרכך. דרכו של אלוהים היא להצניע את הניסים לאחר התרחשותם. וכך עשה גם בימי המדבר כאשר הנהיג את עמו ביד שליחים בשר ודם - משה ואהרן. בעולם הזה, הקב"ה נעלם ופועל מאחורי הקלעים. אסף ביקש לראות בגלוי את ידו של אלוהים, אך בסופו של דבר משלים עם כך שאלוהים בחר להיות נעלם, ואף כאשר הוא משדד את מערכות הטבע לעיתים רחוקות - הוא דואג להחזיר המצב לקדמותו במהרה.

נסיים בדברי המקובלים שלקחו את הפסוק: "קוֹל רַעַמְךָ בַּגַּלְגַּל" (שם, יט) וקראו אותו כ: "כל רעמך - בגלגל" - את כל ההתרעמות שיש לאדם כלפי שמיא בעולם הזה עליו לתלות בגלגל (רמז לתורת הגלגול). כך שגם כאן, לא הכל גלוי וידוע לפני האדם.