פרק מ"ז: מים חיים

בפרק זה, יחזקאל רואה מים היוצאים מן המקדש. הם יוצאים ממפתן הבית קדימה, יש מהם גבוהים ויש מהם רדודים. והנה, בפשט הדברים נראה שהמים האלה יוצאים קדמה (מזרחה) לכיוון ים המלח, אך רש"י בשם רבותינו אומר שלמעשה יש למים שלושה כיוונים, וכך אמרו חכמים בתוספתא של מסכת סוכה: "להיכן יוצאין? לימה של טבריה, ולימה של סדום, ולים הגדול". ומה תפקיד המים היוצאים מירושלים? לרפאות את מימיהם המלוחים ולמתקן. יש כאן רמז, שהמים היוצאים מן המקדש - מרפאים את העולם כולו. הדעה נמלאה למים: "ומלאה הארץ דעה את ה', כמים לים מכסים" (ישעיהו י"א, ט). כלומר - כל דעה בעולם נושאת בקרבה גרעין של אמת וצריכה ריפוי ותיקון. מתוך דעת אלוהים שתצא מירושלים - תתוקנה כל הדעות כולן.


בהמשך הפרק, הנביא מתמקד דווקא בתיקונו של ים המלח שיהפוך מ"ים המוות" לים של חיים, וזאת כיוון שים המלח הוא אזור נמוך ושפל גם מבחינה מוסרית - אנו זוכרים מה ארע שם לסדום ועמורה. הנביא בא, אם כן, לחדש שגם לקלקול המוסרי הזה יהיה תיקון באחרית הימים. יתירה מכך, המלח שבים המלח לא עתיד להבטל - משום שגם לו יש תפקיד וייעוד בעולם, המלח עצמו סוג של רפואה. אך ים המלח כולו יהפוך להיות ים של חיים.


עוד נשוב לפגוש את המים החיים הללו היוצאים מן המקדש ומחיים את העולם כולו בדברי שאר הנביאים.


פוסטים קשורים

הצג הכול

פרק מ"ח: ושם העיר מיום ה' שמה

המשפט האחרון בספר יחזקאל הוא: "ושם העיר מיום ה' שמה" (יחזקאל מ"ח, לה). יחזקאל פתח את הספר במעשה מרכבה, לאחר מכן ראה איך באופן הדרגתי השכינה עוזבת ויורדת לבבל, את החרבן הגדול. והנה, בסוף הספר יחזקאל זו

פרק מ"ו: לא ישוב דרך השער אשר בא בו

בפרק זה מתאר הנביא את בוא הנשיא והעם אל בית המקדש. ביום יום, הנשיא נכנס ויוצא אל בית המקדש מאותו השער, ואילו במועדים לא כן: "ובבוא עם הארץ לפני ה' במועדים - הבא דרך שער צפון להשתחוות יצא דרך שער נגב,

פרק מ"ה: הרימו גרושותיכם מעל עמי

בפרק הנביא מספר על חלוקת הארץ מחדש, ובתוך החלוקה יהיה חלק לנשיא. הנשיא צריך שיהיה לו חלק ברור ומוגדר על מנת שלא יצטרך לנסח לעצמו מאחוזת שאר השבטים: "לארץ יהיה לו לאחוזה בישראל, ולא יונו עוד נשיאי את ע