פרק י"ז: לא אתה תבנה לי הבית

דוד מלא אמביציה לבנות בית לה'. לאחר הכניסו את הארון לאוהל תחת יריעות והוא עצמו יושב בבית ארזים, דוד שם על ליבו שהמצב הזה אינו מכבד את ה'. מתוך כך הוא מחליט לבנות בית לה' - לכבודו ולשמו. בתחילה הוא מקבל את ברכת הדרך מנתן הנביא, אך בהמשך נתן אומר לו בדבר ה': "לֹא אַתָּה תִּבְנֶה לִּי הַבַּיִת לָשָׁבֶת" (דברי הימים א י"ז, ד).


הטעמים לכך שדוד לא נבחר לבנות את בית ה' מפורשים בכתוב ונדרשו רבות אצל הפרשנים. נוסיף שני טעמים משלנו. האחד, לדוד אין "תודעת בית". הקב"ה אומר לו: "אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן הַנָּוֶה מִן אַחֲרֵי הַצֹּאן לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל" (שם, ז) - אתה נווד הרועה את עמי, אך בשביל לבנות בית לה' נדרש אדם שיש לו תודעה של בית של תפארה. מי שיהיה ראוי לכך יהיה שלמה בנו של דוד, הוא ידע לכבד את הקב"ה מ"הונו" - מתוך תפיסה של רוממות, פאר והדר.


טעם נוסף לאי בחירתו של דוד לבניית הבית הוא שהבית אינו רק ד' אמות וקירות. דוד המלך רוצה לבנות בית אבנים לה', והקב"ה אומר לו: אני אבנה לך בית ועל הדרך אסביר לך מהו בית, לא מדובר בארמון ולא בטירה - אלא בשושלת, בהמשכיות. לא בכדי דרשו חכמים: "ביתו - זו אשתו". האישה והאיש הם יחד "בית" המביא המשכיות של חיים לעולם. מסופר על רבי אריה לוין שביקשו לתת לו בית חדש בזקנותו, אמר להם ש"בית" לא יוכלו לתת לו מפני שביתו זו אשתו - וכבר נפטרה. אם כן, הבית מסמל את ההמשכיות. לכך, הקב"ה אומר לדוד: רק אחרי שיהיה לך בן שימלוך תחתיך ותהיה לו תודעה של שושלת, תודעה של "בית", מתוך החוויה הזו הוא יוכל לבנות בית לה'. ובעומק: בית בונים בצדק וביושר. רק אחר שדוד יבנה את ביתו (משפחתו) בצדק וביושר, והמידות הטובות הללו יטמעו בתוך בני ביתו - רק אז יוכלו הם לפנות אל הקודש ולבנות בית לשם ה'.

ביתו של דוד חשוב לקב"ה, אך לא פחות חשוב מכך - חשוב לו הבית הלאומי של עם ישראל בארץ ישראל. וכך נאמר בפרקנו: "וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיהוּ וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד, וְלֹא יוֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְבַלֹּתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה" (שם, ט). אולי יש בכך גם רמז לדוד, שלא יעסוק בבית האלוהים קודם שסיים לעסוק בעם ישראל. כשנגיע לפרק כ"ב בספר, נראה פרשנות של חכמים המותחים ביקורת קשה על דוד שאוסף כסף למקדש במקום לחלקו לעניים. בפרקנו, רומז הקב"ה לדוד: הבט בעם תחילה, בנה להם בתים, השכן שלום ביניהם. לי יש סבלנות - לא ישבתי בבית ארזים, לא ציויתי לשופטי ישראל ולמנהיגיו עד כה לבנות לי בית.


יחד עם זאת, בשורה התחתונה דוד זכה לבנות משכן לה'. המשכן הזה נבנה בלב כל מי שרוצה להתקרב לה'. משכן זה הוא כמובן ספר תהלים של דוד המלך, המהווה את השפה שבין הנברא לבורא, השפה של מי שרוצה לבנות אוהל ומשכן לה' בתוך לבבו פנימה.


פוסטים קשורים

הצג הכול

פרק כ"ט: ראיתי בשמחה להתנדב לך

על הפרוכת בבית הכנסת בקיבוץ "שדה אליהו" שבעמק המעיינות כתוב בגדול: "רָאִיתִי בְשִׂמְחָה לְהִתְנַדֶּב לָךְ" (דברי הימים כ"ט, יז). פסוק זה לקוח מפרקנו ונאמר על ידי דוד המלך בתפילתו לקב"ה. פרק כ"ט כולו ה

פרק כ"ח: הכל בכתב, מיד ה', עלי השכיל

בפרק כ"ח, דוד מקהיל את כל ישראל ומבקש מהם להמשיך במצוות ה'. לאחר מכן הוא נותן תוכחת מוסר ודברי עידוד לשלמה בנו אודות בניין המקדש, כמו גם מוסר לידיו את תכנית המקדש וכליו שקיבל דוד משמואל הרמתי, שנאמר:

פרק כ"ז: המקורבים למלך

בפרק כ"ז, אחר שסיימנו למנות את שמות ראשי המחלקות המשרתים את המלך מדי חדש בחדשו ומנינו את שמות השרים של כל שבט ושבט ואת השרים הממונים על אוצרות המלך, שלושת הפסוקים האחרונים בפרק מביאים את שמות יועצי המ