הנביא קורא להתכונן ליום נפילתה של מצרים, כאשר הדגש בפרק הוא על המילה "יום" החוזרת על עצמה שמונה פעמים בפרקנו. נפילתה של מצרים תקרה ביום, בפתע פתאום. המכה שתנחת על מצרים לאור יום תכה גלים בעולם כולו: "ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את כוש בטח, והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה" (יחזקאל ל', ט). ושוב הנביא חוזר על המילה 'יום': "ונוף צרי יומם" - על אף בטחונה של מצרים בעצמה, הצרים עליה יהיו בטוחים ממנה ויצורו עליה ביום ולא בלילה.
top of page
לעילוי נשמת זיוה חסיבה בת אסתר ז"ל
פוסטים קשורים
הצג הכולהמשפט האחרון בספר יחזקאל הוא: "ושם העיר מיום ה' שמה" (יחזקאל מ"ח, לה). יחזקאל פתח את הספר במעשה מרכבה, לאחר מכן ראה איך באופן הדרגתי השכינה עוזבת ויורדת לבבל, את החרבן הגדול. והנה, בסוף הספר יחזקאל זו
בפרק זה, יחזקאל רואה מים היוצאים מן המקדש. הם יוצאים ממפתן הבית קדימה, יש מהם גבוהים ויש מהם רדודים. והנה, בפשט הדברים נראה שהמים האלה יוצאים קדמה (מזרחה) לכיוון ים המלח, אך רש"י בשם רבותינו אומר שלמע
בפרק זה מתאר הנביא את בוא הנשיא והעם אל בית המקדש. ביום יום, הנשיא נכנס ויוצא אל בית המקדש מאותו השער, ואילו במועדים לא כן: "ובבוא עם הארץ לפני ה' במועדים - הבא דרך שער צפון להשתחוות יצא דרך שער נגב,
bottom of page