"וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים: שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ. וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן" (בראשית י, כה).
קוראים לי עֵבֶר. בספרים אחרים קוראים לי חֵבֶר. חיבור אני רוצה; חיבור לכל האנושות. אני מבקש חברות עם כל אדם שנברא בצלם אלוהים. שמי "עֵבֶר" משקף את התאונה הקשה שעבר העולם. מאז דור הפלגה אנו נמצאים בעברים רבים זה מזה. גם אני תפסתי פינה. אני מעבר לעולם כולו. לא מתבדל חלילה. תפסתי פינת תצפית ומשם אני משקיף על העולם השסוע וחושב איך אוכל להיטיב עם הנמצאים בו.
קראתי לבני פֶּלֶג כי בימיו תתפלג האנושות ותפוץ לכל עבר. כל פֶּלֶג יקום ויתבע גבולות לארצו ואופיו. רוח הלאומיות כשהיא תובעת את ביטויה יותר מהמידה הראויה לה, יכולה ומסוגלת למלא את העולם בשנאה, חשדנות ומלחמות. לאָחִיו של עבר קראתי יָקְטָן. יקטן הוא ילד ענוותן. הוא אב להרבה ילדים ואומות אך אינו מתגאה בכך. הוא משתדל להקטין את עצמו. הוא יודע שגאווה לאומית יתירה מסוכנת היא מאוד.
מבני בניי יקום אברם העברי. אחריו יקומו בניו העברים. הם יהיו ערבים בעד כל באי עולם. את תפילותיהם יסיימו בבקשה לתיקון העולם.
עִבְרִים עֲרֵבִים ויקרים! מה קורה איתכם? האם אתם פועלים לפי התכנית?