בליל הסדר אנו יושבים בהסבה כדי להראות את עצמינו כבני חורין וכמכובדים שרגילים להסב על כרים וכסתות. במדרש מצאנו לכך שורש מפתיע: "וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם, מִכָּאן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיֵּסֵב, שֶׁכָּךְ עָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּסֵּב אֱלֹהִים" (שמות רבה פרשה כ יח). מה הקשר בין ישיבה בהסבה לסיבוב שסיבב ה' את ישראל במדבר? ומה הדגש על העני שבישראל?
כשישראל יצאו ממצרים הם היו בטוחים שהדבר המתבקש מהם הוא לעלות על כביש מצרים-ישראל ובזה יושלם מהלך הגאולה. אבל התכנית של ה' בשבילם הייתה שונה. ה' החליט לסובב אותם ארבעים שנה במדבר. בזמן הזה הם יתחשלו פיזית ונפשית, יקבלו תורה, יגלו בגרות, ואפילו ימרדו בה' בתורתו ובארצו ויעשו תשובה ובניהם יזכו ויכנסו לארץ. מארבעים שנה במדבר למדנו שה' פועל בעולמו לפי המטרות הידועות לו וכולנו לוקחים חלק בסיבוב.
כאשר העני שבישראל יושב על יד השולחן בליל הסדר, הוא עלול לשאול את עצמו על מי אני עובד? הרי אני חסר-כל. אפילו את המצות וארבעת הכוסות קיבלתי מבית התמחוי. ולשם מה עלי להעמיד פנים ולשבת בהסיבה בפוזה של עשירים? לשם מה עלי לקחת חלק בהצגה הזו? על כך עונה המדרש: תזכור שאתה חלק מסיבוב ושב במצב הכן לסיבוב. לה' יש תכנית שאינך יודע מה היא והוא עלול לסובב את מצבך בכל רגע. הרי הוא משפיל גאים-עדי ארץ, ומגביה שפלים-עד מרום. בקיצור, מצבך העכשווי אינו בלתי הפיך. תכין את עצמך ותתמסר לסיבוב ביד אדון כל.