העני שאין לו אפשרות להביא קרבן מן הצאן מביא את קרבנו מן העוף. ריח הקרבן הנחרך בהקטרתו הוא נורא. ובכל זאת המדרש מייחס לקרבן העני את ההדר וההידור של המזבח. "אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַהֶדְיוֹט הַזֶּה אִם מֵרִיחַ הוּא רֵיחַ כְּנָפַיִם נַפְשׁוֹ קָצָה עָלָיו, וְאַתְּ אֲמַרְתְּ" וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה", וְכָל כָּךְ לָמָּה? אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְהֵא הַמִּזְבֵּחַ מְהֻדָּר בְּקָרְבָּנוֹ שֶׁל עָנִי. אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ בִּקֵּשׁ לְהַקְרִיב בְּיוֹם אֶחָד אֶלֶף עוֹלוֹת, שָׁלַח וְאָמַר לַכֹּהֵן גָּדוֹל אַל יַקְרִיב אָדָם הַיּוֹם חוּץ מִמֶּנִּי, בָּא עָנִי אֶחָד וּבְיָדוֹ שְׁתֵּי תוֹרִים, אָמַר לַכֹּהֵן הַקְרֵב אֶת אֵלּוּ, אָמַר לוֹ, הַמֶּלֶךְ צִוַּנִּי וְאָמַר לִי אַל יַקְרִיב אָדָם חוּץ מִמֶּנִּי הַיּוֹם. אָמַר לוֹ, אֲדוֹנִי כֹהֵן גָּדוֹל, אַרְבָּעָה אֲנִי צָד בְּכָל יוֹם וַאֲנִי מַקְרִיב שְׁנַיִם וּמִתְפַּרְנֵס מִשְּׁנַיִם, אִם אִי אַתָּה מַקְרִיבָן אַתָּה חוֹתֵךְ פַּרְנָסָתִי. נְטָלָן וְהִקְרִיבָן. נִרְאָה לוֹ לְאַגְרִיפַּס בַּחֲלוֹם קָרְבָּן שֶׁל עָנִי קְדָמָךְ. שָׁלַח וְאָמַר לַכֹּהֵן גָּדוֹל, לֹא כָךְ צִוִּיתִיךָ אַל יַקְרִיב אָדָם חוּץ מִמֶּנִּי הַיּוֹם. אָמַר לוֹ, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ בָּא עָנִי אֶחָד וּבְיָדוֹ שְׁתֵּי תוֹרִים, אָמַר לִי הַקְרֵב אֵלַי אֶת אֵלּוּ, אָמַרְתִּי לוֹ הַמֶּלֶךְ צִוַּנִּי וְאָמַר לִי אַל יַקְרִיב אָדָם חוּץ מִמֶּנִּי הַיּוֹם, אָמַר, אַרְבָּעָה אֲנִי צָד בְּכָל יוֹם וַאֲנִי מַקְרִיב שְׁנַיִם וּמִתְפַּרְנֵס מִשְּׁנַיִם, אִם אִי אַתָּה מַקְרִיב אַתָּה חוֹתֵךְ אֶת פַּרְנָסָתִי, לֹא הָיָה לִי לְהַקְרִיבָן. אָמַר לוֹ, יָפֶה עָשִׂיתָ כָּל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ" (ויקרא רבה).
אגריפס המלך ביקש בלעדיות ועדיפות בעבודת ה' במזבח. הוא ניסה להידמות לשלמה המלך שהקריב בכל יום אלף עולות. בעיניו רק הוא יוכל להדר את המזבח בשלימות. הוא היה סבור שבמספר קרבנותיו הוא מהדר את המזבח וה' הודיעו שאין זה הידור. אלף הקרבנות זקוקות לריח כנפיים בכדי להגיע להידור. ולעומתו, העני לא ביקש להתהדר בקרבנו. הוא מקריב מתוך תחושה קיומית ובעיני ה' זהו ההידור.
ריח כנפיים חרוכות עם לב טהור מתקבל לפני ה' יותר מאלף עולות התפארות.