מה יותר מפחיד; להיות קטן או לחשוב שאתה קטן?
יעקב ירא לקראת הפגישה עם עשו. אבל יעקב התגבר ובסופו של דבר הכין את עצמו לשלושה דברים דורון תפילה ומלחמה. לכל פחד יש מקור פנימי בנפש: האם אני ראוי? מי אני שואל יעקב? אני סך הכל הילד הקטן שאוחז בעקב אחיו. גם את ברכתי לקחתי ממנו בדרך עקיבה ורמיה. האוכל לו? הפחד הוא הכשלה עצמית יעילה ואכזרית ביותר. אם האדם מתנהג לפי הוראת הפחדים המקננים בתוכו הם ישתקו אותו בברוטליות שקטה ומתמידה.
במאבק עם שרו של עשו יעקב השתנה מאוד. הוא לא נאבק פנים באחור שהם הנשק של החלש, אלא פנים אל פנים. הנביא הושע (יב ד) מתאר בהתפעלות את שתי הסיטואציות הקיצוניות שחלו בחייו של יעקב במשפט אחד "בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱ-לֹהִים". אותו אדם שהתחיל את דרכו באחיזת עקב אחיו התגבר וברוב כוח נאבק עם מלאך ויוכל לו.
לפנות בוקר אחרי התמודדות והאבקות של לילה קשה נותן המלאך ליעקב ציון לשבח עם הערה ותוכחה: תפסיק להיות יעקב. אתה לא סתם אוחז בעקב, בקצה, אתה נאבק עם גדולים ובא אליהם ישר פנים בפנים ויכול להם. אתה ישר אל, תהיה אמיץ אל תפחד להיות ישראל. אל תפחד להיות גדול.
על הפחד המשתק כתבה הסופרת האמריקנית מריאן ויליאמסון דברים חשובים:
"הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי. הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה שמעל לכל שיעור. זה האור שנמצא בנו, לא האפלה שבתוכנו, הוא שמפחיד אותנו יותר מכול. אנחנו שואלים את עצמנו, "איזה זכות יש לי להיות מבריק, יפהפה, מוכשר ואהוב?" למען האמת, איזה זכות יש לכם לא להיות? אתם ילדיו של א-לוהים. כשאתם בוחרים לשחק בקטן אתם לא משרתים את העולם. אין שום דבר נאור בצמצום האישיות שלנו כדי שאחרים לא ירגישו חסרי ביטחון. נולדנו כדי לממש את הקסם האלוהי הגלום בנו. הוא לא גלום רק בחלק מאיתנו, כל אחד מאיתנו נושא את הקסם הזה בתוכו. כאשר אנחנו נותנים לאור הפנימי שלנו לזרוח אנחנו מעניקים, בלי מודע, רשות לאחרים לעשות כמונו. כשאנחנו משתחררים מהפחדים שלנו, הנוכחות שלנו משחררת אחרים."