פרק קי"ד שבתהילים נקרא בתפילות החג: בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם - הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס
במזמור קי"ד נזכרים חמישה אירועים, ובכולם יש ניצחון של ה' על הטבע. ואלו הם: יציאת ישראל ממצרים, קריעת ים סוף, קריעת הירדן מפני בני ישראל בימי יהושע, מעמד הר סיני והוצאת מים מהצור על ידי משה. המסקנה מפרקנו היא: א-לוהים שולט בטבע ובהיסטוריה. זו הדבר שאנו רוצים להנחיל לכל אומות העולם. כך הפסוק: "הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו" (תהילים קי"ד, ב) מתאר התגברות על הטבע – שהרי ממתי נבחרה משפחת יהודה למלוך? מזמן שנשיא שבט יהודה, נחשון בן עמינדב, התגבר על טבעו וקפץ ראשון למי ים סוף הגואים ובכך קידש שם שמים ברבים. דבר זה בא ללמדנו כי יש לאדם אפשרות לגבור על הטבע מכוח רוח אלוהים הנסוכה בו.
במדרש ילקוט שמעוני על הפסוק בפרקנו: "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר" (שם, ג) דרשו: "מה לך הים כי תנוס... ראה ארונו של יוסף יורד לים, אמר הקב"ה: ינוס מפני הנס, שנאמר: ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה". שני לימודים אפשר ללמוד מדמותו של יוסף לענייננו, שבגינם נס הים מפניו:
יוסף היה הראשון לגלות לעולם שאלוהים שולט בטבע, ועל כן הים "ראה" את ארונו של יוסף ופינה את עצמו מפניו. פרעה המלך חולם חלום ואיש אינו מצליח לפתור אותו, ובחלומו פרות דקות אוכלות את הפרות השמנות, שיבולים ריקות ושדופות בולעות את השיבולים המלאות. אין איש במצרים המעלה על דעתו שפתרון החלום הוא שהטבע מקבל מכה ורעב צפוי לרדת על מצרים. יוסף פותר את החלום בשם אלוהים, ומלמד את פרעה ומצרים כולה שידו של אלוהים בכל משלה, עד שפרעה אומר עליו: "הנמצא כזה איש אשר רוח אלוהים בו?" (בראשית מ"א, לח).
דבר נוסף שניתן ללמוד מדמותו של יוסף הוא הבריחה מאשת פוטיפר, שאף היא תוצאה של התגברות על הטבע החומרי-אנושי, וכפי שאמרו חכמים במדרש (ילקוט שמעוני): "וירא הים וינוס - ינוס מפני הנס". המנוסה הזאת היתה מנוסה והכנעה של הטבע, גופו של יוסף העלול לחטוא, מפני המוסר האלוהי. הים רואה את יוסף ומבין שהוא חייב לתת כבוד לאיש שמניס את הטבע ונמצא מעליו.