כשהציעו לי להתחתן עם נֹחַ זה התאים לי מאוד. אני נעימה במעשי והוא נח. בהיותי בבית הורי לא היה לי מנוחה ושקט. אחי, תּוּבַל קַיִן, היה לֹטֵשׁ מבוקר ועד ערב כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל. רעש הכאותיו בקורנס עדיין הולם בראשי. כשהייתי משתעממת הייתי מצטרפת אליו. דרך ההכאות הקצובות פיתחתי את חוש הקצב שלי ולמדתי להנעים בתופים. בחורה יפה הייתי. כל בני האלוהים רצו אותי ואני בחרתי בנח. חיפשתי אחר מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב לִי בחיקו. אנחנו נשואים כבר כמה מאות שנים. אני עזר כנגדו. כשנֹחַ רצה להמציא את המחרשה לעבודת השדה הוא השתמש בידע שלי בלטישת ברזל. אז היינו חברים טובים. היום, אחרי המבול, משהו השתבש אצלו. נֹחַ שקוע רק בעצמו. אני כמעט ולא קיימת.
ה' ציווה אותו שיצא מן התיבה לעולם החדש ולאנושות המתהווה מבראשית ברגל ימין. כך אמר לו: "צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי-בָנֶיךָ אִתָּךְ" (בראשית ח, טז). לפי דבר ה' אני והוא אמורים לצאת שלובי-זרוע ביחד לעולם חדש שבו הזוגיות תהיה מקודשת. ומה עשה נח אישי? "וַיֵּצֵא נֹחַ וּבָנָיו, וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ" (ח, יח). שמתם לב שאני לא לידו! הילדים למדו ממנו, גם הם לא ליד נשותיהם.
בנינו אוהלים למשפחה. לנח אוהל משלו. אין לנו אוהל משותף. אחרי התיבה בה היינו לחוצים כמו בקופסת סרדינים החליט נח לקחת פסק זמן. ממש כמו אדם הראשון שבצאתו מעדן לקח פסק זמן מחווה. כל הגברים אותו דבר (לבינתיים). נח משתכר, מתגולל באוהלו. ברחתי בחזרה לתיבה. שיסתדר לבד.
שמעתי את חם מתגלגל מצחוק. ילד קונדסי. זה מה שילד צריך לראות? אבא עירום מתגולל ושיכור? בושה! חם ויפת נכנסים ועושים סדר. נח מתעורר מקלל את חם ומברך את שם ויפת. חבל שלא הייתי קרובה אליו. איזה מן דבר זה לקלל ילד שלך?! איך אבא יכול לעורר שנאה בין הילדים שלו. אל תקראו לי נַעֲמָה. כבר לא נעים לי.