תורה לכל העם

מצבם של ישראל בעמדם למרגלות הר סיני היה מרומם מאוד. מצבם הגשמי היה מושלם - כל החולים ובעלי המומים נרפאו, המחלוקות והמריבות שככו, הם חנו כאיש אחד בלב אחד. גם מצבם הרוחני הרקיע שחקים – כל ישראל הניצבים למרגלות הר סיני היו קרובים למעלת הנבואה, השמים נפתחו ואוזניהם שמעו קול אלוהים חיים מדבר מתוך האש הענן והערפל.


עד כאן זהו תיאור נכון אך חלקי. לא רק צדיקים וחסידים עמדו למרגלות הר סיני. היו שם גם רשעים. גם דתן ואבירם היו שם. גם פושעים ורשעים שרשעותם תתגלה ותתברר בהמשך הדרך כאשר יחלקו על משה ועל ה'. אבל בזמן מעמד הר סיני כולם צעקו כאיש אחד בלב אחד "כל אשר דבר ה' נעשה". ובאו כולם בברית יחד.


ה' נתן את התורה לכלל העם ולא ליחידים. הוא ציווה את משה לאסוף את בני המשפחה והצאצאים של אברהם יצחק ויעקב כולם. ה' לא ביקש ממשה לאסוף להר סיני את החסידים או את הלמדנים אלא שכל העם, אנשים נשים וטף יתקבצו ויבואו בברית עמו.


מכאן שהתורה לא ניתנה לקבוצות מסוימות בעם. היא ניתנה לעם ישראל כולו. ובעם ישראל יש גוונים שונים.


כדי להבהיר זאת באה פרשת משפטים וממשיכה את מעמד הר סיני. בתחילת הפרשה מופיעה ו' החיבור "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" ללמד שמשפטי התורה הנזכרים בפרשת משפטים הם מחוברים בו' החיבור למעמד הר סיני "מה אלו מסיני אף אלו מסיני". הו' מחברת בין האנשים הנעלים הנזכרים במעמד הר סיני עם האנשים הפחותים הנזכרים בפרשת משפטים; מה אלו -האנשים של הפרשה הקודמת שאנו מתארים אותם כצדיקים ומושלמים כשעמדו לקבל תורה - הם מהר סיני, אף אלו הנזכרים בפרשת משפטים; העבד העברי שנמכר בגנבתו, העבד הנרצע, המכה והמוכה, המזיק והניזק, הגר האלמנה והיתום ועוד -אף אלו מסיני. במילים אחרות: לא רק הצדיקים והמושלמים קיבלו את התורה אלא גם החוטאים והחסרים ברוחם בגופם ובנפשם.


התורה לא פונה רק לאנשים מושלמים ונעלים. היא פונה לכולם ומשפטיה באים לתקן את כל מצבי החברה. גם למצבים האישיים והחברתיים המקולקלים יש תקנה מהתורה.