קרח - צדיק לעתיד לבוא

קורח אדם גדול היה. אפילו צדיק. כך אמרו המקובלים: "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח" סופי תיבות קֹרח. אמנם הוא נקבר חי באדמה אך הוא עוד יצמח. מצאצאיו יקום שמואל הרמתי, האיש שמשח את שאול ודוד למלכי ישראל, האיש שגילה לדוד את מקומו המדויק של המקדש בירושלים. דרך צאצאיו יהיה לקורח תיקון.


בהתבוננות פנימית נמצא שלקורח יש מקום של כבוד. עד כה העם התלוננו על דברים גשמיים כתאוות בשר ומים. קורח הוא ראשון המתלוננים שמדבר על רוחניות.


אך המחנה של קורח איננו אחיד. לעומתו ניצבים דתן ואבירם שמורידים את המחלוקת הרוחנית לדברי טרוניה בענייני אכילה ושתייה. הם מתלוננים על משה: "הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ" (ראו בפינת המדרש). ברוב חוצפתם הם מעזים לקרוא למצרים בשבח המיוחד לארץ ישראל "אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ". איזו ציניות אכזרית. איזה עיוות גדול ודוקר.


מפני כך בהמשך התנ"ך המחלוקת שבין משה לקורח כמעט נעלמת ובמקומה מסופרת המחלוקת בזיקה לדתן ואבירם דווקא. הנה שתי דוגמאות:


א, כאשר משה מבקש להזכיר לעם ישראל את גדולת ה' ומעשיו במדבר הוא אומר: "וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים יא, ו). קרח לא נזכר!


ב, בספר תהלים נאמר: "וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה לְאַהֲרֹן קְדוֹשׁ ה'. תִּפְתַּח אֶרֶץ וַתִּבְלַע דָּתָן וַתְּכַס עַל עֲדַת אֲבִירָם" (תהלים קו). קורח לא נזכר. כי לקורח, עם כל בקשת השררה והכבוד, הייתה טענה רוחנית עניינית שהסתתרה בדבריו: כל העדה כולם קדושים, ועל כן יש לכבד ולברר את נקודת האמת שבדבריו. לעומתו, כל בקשתם של דתן ואבירם הייתה לפגוע ברגשותיו של משה ולהשפילו. למניעים כאלו אין מקום אין כבוד ואין תקווה.


הנקודה העיקרית שקורח השאיר לדורות הוא המשפט: "כל העדה כולם קדושים". משפט זה אינו נכון בהווה; אמנם יש קדושים בעדת ישראל אך לא כולם קדושים. עדת ישראל בכללה נקראת "עדה קדושה" אך לא כל יחיד ויחיד הוא קדוש. לעתיד לבוא, כאשר ישפוך ה' את רוחו על כל בשר, יהיו דברי קורח נכונים. כולם קדושים!