קדושה בחיים עצמם

את שלושת הברכות הראשונות בתפילת שמונה עשרה התפללו מלאכי השרת כנגד שלושת האבות. אחרי שאברהם עמד בניסיונות פתחו מלאכי השרת וברכו "ברוך אתה ה' מגן אברהם". אחרי שיצחק ניצול מהעקידה ברכו מלאכי השרת "מחייה המתים". ואחרי חלום הסולם של יעקב ברכו "האל הקדוש" (פרקי דרבי אליעזר). מה יש בסולם יעקב שמלמד על טיב הקדושה? ובכלל, מהי קדושה?


פעם שאלתי את המקובל חכם שמואל דרזי זצ"ל מהי קדושה? אמר לי יש הרבה מה לדבר בזה ובהזדמנות אחרת אבאר לך. בחול המועד סוכות בשנת תשס"ו ישבנו עימו ושמחנו בשמחת בית השואבה בסוכתו שבישיבת המקובלים "ניות ברמה" בירושלים. לפתע פנה ואמר לי: "שאלת אותי מהי קדושה? הנה תראה" ומיד לקח עוגייה בידו ובירך עליה מזונות בכוונה ואמר "זו קדושה".


את הקדושה אין לחפש בעולמות מנותקים מהמציאות. יש החושבים לצמצם את הקדושה לארבע אמות של הלכה, לבית הכנסת ולזמן קיום פורמאלי של מצוות. ובאמת הקדושה צריכה להקיף את כל החיים הגשמיים עם הרוחניים. הקדושה המתבקשת מאיתנו היא לשתף ולחבר בין הנשמה לטבע החיים הגשמי. כך למדנו גם מדבריו של הרמח"ל בסוף מסילת ישרים (פרק כו). ואמנם בגלות -כדברי הראי"ה קוק- "שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש", אך עתה עלינו להשיבם ולחברם יחד.


סולם יעקב מלמד על אופי הקדושה המחברת בין הארץ שלרגליו ובין השמים שבראשו.


את מחזה הסולם לא ראה יעקב בבית המדרש. כל אותם ארבע עשרה שנים שעשה בבית מדרשם של שם ועבר הוא חי במתח רוחני גבוה וכדברי חז"ל הוא לא ישן. בזמן שהגיע לבית אל הוא חש עייפות. יתכן שהוא שכב לישון מתוך מחשבה עגומה שהוא נמצא בנסיגה רוחנית; גופו עייף ותובע שינה, הוא מחוץ לחממה של בית המדרש, רק אבנים מסובבות את ראשו. ואז באה הפתעה: "והנה ה' ניצב עליו". השינה שלו הפכה לנבואה. הקדושה נמצאת בחיים עצמם.


לפי המקובלים יעקב למד בחלומו הנבואי שהאדם משפיע על קדושת כל המציאות. "והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו" בו- ביעקב. בעלייתו תהיה למלאכים עליה וחלילה בירידתו תהיה להם ירידה. כך פירשו המקובלים את המשנה "דע, מה למעלה- ממך". דע, מה שקורה בעולמות העליונים הוא ממך. על פי פעולתך והשפעתך.


וכשיעקב הקיץ משנתו הוא החליט לחדש את הקדושה בחיים יותר מאבותיו. אברהם נתן מעשר באופן חד פעמי למלכי צדק מלך שלם בשובו ממלחמת ארבעת המלכים. יתכן והיה זה מעשר כספים. יצחק נתן מעשר מתבואת שדהו בזמן מסוים ובמקום מסוים כאמור: "ויזרע יצחק בארץ ההיא, וימצא בשנה ההיא מאה שערים". אך יעקב נודר לתת מעשר מכל אשר ישיג, בכל מקום ובכל זמן "וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך".


יעקב הפך את כל מציאות החול שלו לקודש. הזוהר הקדוש אומר שהפצלות שפיצל יעקב במקלות שהניח ברהטים בשיקתות הן בדרגת מצוות תפילין (זוהר קסב.). כמו כן סמלים בקבלת האריז"ל נסמכים על סיפור יעקב ולבן ועל הצאן העקודים נקודים וברודים. הם מהווים משל וסמל של אורות והשפעת השפע הרוחני בהשתלשלות העולמות.


פוסטים קשורים

הצג הכול

פנינים לפרשת ויצא

"והנה מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו" – כתבו רבותינו ז"ל (מדרש רבה, וירא, פרשה נ' סימן ט', וכן ויצא פרשה ס"ח סימן י"ב) שמלאכים אלו שעלו בסולם נדחו ממחיצתן קל"ח שנים מפני שתלו הגדולה בעצמם בהפיכת סדום כ