פרק קל"ה: כי אני ידעתי כי גדול ה'

מזמור קל"ה הוא מזמור הלל נוסף - הלל לאלוהים ששולט בטבע ומנהל את ההיסטוריה. חוקרים רבים ונכבדים שמו לב לכך שפסוקי הפרק כמעט כולם אינם "מקוריים" אלא נלקחו ממקומות אחרים, לפעמים אפילו כצורתם המקורית. כך למשל נלקחו בלשונם הפסוקים: "הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' הַלְלוּ עַבְדֵי ה'" (תהילים קל"ה, א) – שכבר נאמר במקום אחר בספר תהילים, וכן "כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם" (שם, יד) – שכבר נאמר בשירת "האזינו". יחד עם זאת, ישנו פסוק אחד בפרק עליו כולם מסכימים שהוא חדש: "כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' וַאֲדֹנֵינוּ מִכָּל אֱלֹהִים" (שם, ה). יש כאן כמעין הצדקה למעשה המשורר. המשורר, שהרכיב את פרקו מפסוקים שונים המפוזרים במסורת, מעיד שאת גדולת אלוהים ואת אמונתו בו הוא לא קיבל רק במסורת מאבותיו, אלא הוא חקר עד שידע מנפשו וחקירתו שאלוהים הוא גדול. המשורר כביכול אומר לנו: אם נדמה לכם שלקחתי את פסוקי הפרק משל אחרים, לא כן הוא – אלא אלו הם קטעים שעמלתי ועבדתי רבות כדי להזדהות איתם – וממילא הם חלק בלתי נפרד מהכרתי ומשירתי. כיוצא בדבר אמרו דרשנים שבתפילת העמידה אנו אומרים: "אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב" ואין אנו אומרים "אלוהי אברהם, יצחק ויעקב". וזאת למה? מפני שכל אחד מהם השיג את ה' באופן שונה. אברהם חקר וגילה את מציאות אלוהים והאמין באלוהי החסד. יצחק האמין לא רק בגלל שאביו האמין, אלא הוא בדק ומצא את אלוהי הדין. וכן יעקב, מצא את אלוהי התפארת שהוא גם בעל חסד וגם בעל דין. כל אחד מהם מצא, יחד עם המסורת שקיבל, מקום לחקירה ולהכרה בשם איזה אלוהים הוא פועל. מי שעושה כן, עליו נאמר: "כִּי אֲנִי יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה'" (שם) – והוא יכול לומר את שירת האחרים ולפרשה בטון המיוחד שלו, ובנתיב המיוחד של נשמתו.