פרק קי"ד: הים ראה וינוס, מנוסת הטבע מפני המוסר

במזמור קי"ד נזכרים חמישה אירועים, ובכולם יש נצחון של אלוהים על הטבע. ואלו הם: יציאת ישראל ממצרים, קריעת ים סוף, קריעת הירדן מפני בני ישראל בימי יהושע, מעמד הר סיני והוצאת מים מהצור על ידי משה. המסקנה מפרקנו היא: אלוהים שולט בטבע ובהיסטוריה. זו הכרת אלוהים שאנו אומרים להנחיל לכל אומות העולם מפרקנו. כך גם נרמז בפסוק: "הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו" (תהילים קי"ד, ב) – ממתי נבחרה משפחת יהודה למלוך? מזמן שנשיא שבט יהודה, נחשון בן עמינדב, התגבר על טבעו וקפץ ראשון למי ים סוף הגואים ובכך קידש שם שמים ברבים. דבר זה בא ללמדנו כי האדם יש לו כח לגבור על הטבע, בכוח רוח אלוהים הנסוכה בו.


במדרש חכמים (ילקוט שמעוני) על הפסוק בפרקנו: "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר" (שם, ג) דרשו: "מה לך הים כי תנוס... ראה ארונו של יוסף יורד לים, אמר הקב"ה: ינוס מפני הנס, שנאמר: ויעזוב בגדו בידה וינס ויצא החוצה". שני לימודים אפשר ללמוד מדמותו של יוסף לענייננו, שבגינם נס הים מפניו:


הראשון הוא, שיוסף היה הראשון לגלות לעולם שאלוהים שולט בטבע, ועל כן הים "ראה" את ארונו של יוסף ופינה את עצמו מפניו. פרעה המלך חולם חלום ואיש אינו מצליח לפתור אותו, ובחלומו פרות דקות אוכלות את הפרות השמנות, שיבולים ריקות ושדופות בולעות את השיבולים המלאות. אין איש במצרים המעלה על דעתו שפתרון החלום הוא שהטבע מקבל מכה ורעב צפוי לרדת על מצרים. יוסף פותר את החלום בשם אלוהים, ומלמד את פרעה ומצרים כולה שידו של אלוהים בכל משלה, עד שפרעה אומר עליו: "הנמצא כזה איש אשר רוח אלוהים בו?" (בראשית מ"א, לח).


דבר נוסף שניתן ללמוד מדמותו של יוסף הוא הבריחה מאשת פוטיפר, שאף היא תוצאה של התגברות על הטבע, כפי שאמרו לנו חכמים במדרש (ילקוט שמעוני): "וירא הים וינוס - ינוס מפני הנס". המנוסה הזאת היתה מנוסה והכנעה של הטבע, גופו של יוסף העלול לחטא, מפני המוסר האלוהי. הים רואה את יוסף ומבין שהוא חייב לתת כבוד לאיש שמניס את הטבע ונמצא מעליו.