פרק ע"ח: והוא רחום יכפר עוון

מזמור ע"ח הוא הזדמנות עבורי לספר על מרן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל. הרב אליהו היה שילוב בין איש מוסר והלכה מובהק מאד לבין איש חסיד אוהב ישראל מובהק מאד. הרב אליהו זיכה אותי להתקרב אליו קצת. זוכר אני שלפני שאמרנו סליחות בחודש אלול התשס"ז, היה דין ודברים בין הרב וביני. הרב אמר שלפעמים אנשים מגיעים לסליחות אך לא עם כל הכוונה הרצויה. והנה הפסוקים בפרקנו מלמדים על כך: "וַיְפַתּוּהוּ בְּפִיהֶם וּבִלְשׁוֹנָם יְכַזְּבוּ לוֹ, וְלִבָּם לֹא נָכוֹן עִמּוֹ וְלֹא נֶאֶמְנוּ בִּבְרִיתוֹ, וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ" (תהילים ע"ח, לו-לח). כנראה שהרב כיוון את דבריו לדברי הרד"ק האומר שיש אנשים שחשבו שהם יפתו את אלוהים בפיהם בתפילתם ובתשובתם החיצונית - אך ליבם לא שלם איתם. אף על פי כן: "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן, וְלֹא יַשְׁחִית" (שם) - אלוהים יעניש אותם (שהרי תשובתם לא היתה שלמה לפניו) אך לא יפעיל עליהם את מידת הדין הגמורה, "וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ, וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ" - הוא ירבה להאריך אפו לפניהם ויעורר עליהם רק חלק מחמתו ולא את כולה.

אמרתי לרב השלמה לדברים הללו: הגמרא (קידושין ל) אומרת ש"והוא רחום יכפר עוון" הוא חציו של ספר תהילים בפסוקים. יש הקוראים את ספר תהילים לכפרת עוונות, ורמז לדבר הוא שמי שמסיים לקרוא פעמיים את הספר עולים בידו כפ"ר מזמורים. אלא שלפעמים אדם קורא את הספר בלי כוונה יתירה וכגורס גרסתו. על כך אולי רומז לנו הכתוב שאף אם אם עשה כן וקרא הספר בלי כוונה יתירה, ואפילו רק את חציו, בכל זאת יקויים בו: "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ". זוכר אני שהרב כל כך שמח במליצה הזו, והוא נכנס בשמחה רבה לומר את הסליחות.