פרק ע"ו: שמה שיבר רשפי קשת מגן וחרב ומלחמה

נתמקד בשלושה פסוקים חשובים מפרקנו: "נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל שְׁמוֹ. וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן. שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה, סֶלָה" (תהילים ע"ו, ב-ד).


בפסוק הראשון, פסוק ב, ישנו מתח בין יהודה לישראל. יהודה הוא השם ה"גנרי" של כלל ישראל. בגלותו, עם ישראל הצטמצם מיוזמתו תחת זהותו של יהודה, ומאז הפכנו להיות "העם היהודי". בשלב הראשון של הגאולה, צריך לגאול ולשחרר את היהודים, וכך עשתה הציונות - גאלה את כל מי שנקרא "יהודי". אבל, אח"כ חזרנו לשם הכללי יותר שלנו - ישראל, וכעת אנו "ישראלים". השם הזה כולל בתוכו שנים עשר שבטים ולא רק גוון של שבט יהודה. הפסוק אומר: "נוֹדָע בִּיהוּדָה אֱלֹהִים, בְּיִשְׂרָאֵל - גָּדוֹל שְׁמוֹ" - בתחילה, בגלות, שמו של ה' רק נודע. אך כאשר שמו של ה' מופיע דרך עם ישראל במדינת ישראל, שמו גדול יותר. שמו של ה' מתגדל לפי מצב עמו ולפי מצב ירושלים: "כי שמך נקרא על עירך ועל עמך" (דניאל ט', יט).


בפסוק השני, "וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן" (תהילים ע"ו, גׂׂׂ) - מתוארת השלמות של תהליך הקמת המדינה המגיעה ממעונו של אלוהים בציון - נוכחות אלוהית בעולמו מתוך ירושלים. כפי שנאמר: "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיהו ב', ג)..


ומה התכלית של כל תהליך הגאולה? "שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה, סֶלָה" (שם, ד) - השלום העולמי שיאפשר דעת אלוהים וקרבת אלוהים. אלוהים מתגלה רק במקום שבו בני האדם חדלים מלהעריץ רק כח וכלי קרב, אלוהים רוצה להתגלות בעולם שבו יש שלום ושלמות. באחד מהמפגשים הבין דתיים בהם השתתפתי, שאל אותי איש דת נוצרי בכיר: "אתה מאמין באמת ובתמים שירושלים היא עיר השלום. אנא הסבר לי ולחבריי מדוע דווקא בירושלים הסכסוך הבין דתי נמצא בשיאו?" עניתי ואשורנו על פי הפסוק בפרקנו: "שָׁמָּה שִׁבַּר רִשְׁפֵי קָשֶׁת מָגֵן וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה, סֶלָה" (שם, ד) - דווקא בירושלים שוברים את הקשתות והמלחמות. כדי לשבר את המלחמה העולמית - היא צריכה תחילה להגיע אל המעבדה ששמה ירושלים. וביתר בירור: ירושלים היא לבו של העולם, והלב מרגיש את כל האיברים. כל איבר שקיבל מכה - הלב מרגיש בכאבו. אם העולם הוא הגוף, ירושלים היא הלב. אם יש מלחמה בעולם, הרי שירושלים מרגישה זאת יותר משאר האיברים. כשנסיים את כל המלחמות בעולם, אז ייטב ללב. ירושלים היא עיר השלום, היא עוד תדע זאת.


פוסטים קשורים

הצג הכול

פרק ק"נ: כל הנשמה תהלל יה הללויה

אנו מסיימים את ספר תהילים במילים: "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ יָהּ" (תהילים ק"נ, ו). נביא ארבעה פירושים המסבירים מדוע פסוק זה הוא הפסוק המסכם של ספר תהילים. פירוש ראשון: יש שירה רבה שמצאה

פרק קמ"ט: וחרב פיפיות בידם

במזמור קמ"ט אנו פוגשים בפעם האחרונה את החסידים בספר תהילים. המזמור פותח בחסידים ומסיים בחסידים: "הַלְלוּ יָהּ שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים" (תהילים קמ"ט, א), "לַעֲשׂוֹת בָּ

פרק קמ"ח: נשגב שמו לבדו

מזמור קמ"ח מתאר את השירה הגדולה של כל המציאות, ההויה כולה אומרת שירה. המקובלים חוזרים על כך פעמים רבות, וביניהם הרב קוק בכתביו. אין דבר בעולם המתקיים ללא שירה, בין אם הוא מודע לשירה ובין אם לאו, בין א