פרק ע"ה: תרוממנה קרנות צדיק

בפרק ע"ה, המשורר אסף פותח אמנם בקריאה לעזרה: "אַל תַּשְׁחֵת" (תהילים ע"ה, א), אך מסיים בתרועת נצחון: "תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק" (שם, יא). הקרן היא הביטוי החוזר בפרק שלנו: "אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ וְלָרְשָׁעִים אַל תָּרִימוּ קָרֶן. אַל תָּרִימוּ לַמָּרוֹם קַרְנְכֶם תְּדַבְּרוּ בְצַוָּאר עָתָק" (שם, ה-ו), ובסיומו כאמור: "וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק" (שם, יא). קרנות הרשעים הן שתיים: אחת מופנית כלפי אלוהים ואחת כלפי ישראל. את שתיהן ה' יגדע. לעומתן, קרנות הצדיקים הן המלכות והממשלה, ויש אומרים דעות הצדיקים שיישמעו ברמה.


במדרש אמרו חז"ל: "עשר קרנות הן שנתן הקב"ה לישראל: קרן אברהם, קרן יצחק, קרן משה, קרן של נבואה, קרנה של תורה, קרנה של כהונה, קרנה של לויה, קרן ירושלים וקרנו של יוסף, ויש אומרים: אף קרנן של ישראל. וכשירום קרן ישראל, יגודע הקרן שנלחמת נגדן". כלומר, גם מן המדרש משמע שמעמידים את קרנו של ה' מול קרן הרשע.


בפסוק "אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ וְלָרְשָׁעִים אַל תָּרִימוּ קָרֶן" (תהילים ע"ה, ה) יש כמה אפשרויות להבין את המילה "קרן": אפשרו אחת היא קרן של שופר שבה מריעים לנצחון, ואז הכוונה: אל תחשבו שנצחתם. אפשרות שניה היא קרן שבה נוגחים במלחמה, ואז הכוונה: אל תעוררו איבה בעולם. ואפשרות שלישית היא קרנות המזבח שמסמלות חומה של הגבהה - ואז הכוונה אל תחזיקו מעצמכם ואל תתבצרו בעמדותיכם.


בסופו של דבר, הקרן האחרונה שייתקע בה בקול גדול היא של הצדיק, היא תתרומם ותגבה בגובהה, בקולה ובניצחונה. הצדק והמוסר ינצחו.


פוסטים קשורים

הצג הכול

פרק ק"נ: כל הנשמה תהלל יה הללויה

אנו מסיימים את ספר תהילים במילים: "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ יָהּ" (תהילים ק"נ, ו). נביא ארבעה פירושים המסבירים מדוע פסוק זה הוא הפסוק המסכם של ספר תהילים. פירוש ראשון: יש שירה רבה שמצאה

פרק קמ"ט: וחרב פיפיות בידם

במזמור קמ"ט אנו פוגשים בפעם האחרונה את החסידים בספר תהילים. המזמור פותח בחסידים ומסיים בחסידים: "הַלְלוּ יָהּ שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים" (תהילים קמ"ט, א), "לַעֲשׂוֹת בָּ

פרק קמ"ח: נשגב שמו לבדו

מזמור קמ"ח מתאר את השירה הגדולה של כל המציאות, ההויה כולה אומרת שירה. המקובלים חוזרים על כך פעמים רבות, וביניהם הרב קוק בכתביו. אין דבר בעולם המתקיים ללא שירה, בין אם הוא מודע לשירה ובין אם לאו, בין א