פרק נ"ד: בשמך הושיעני

"לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד" (תהילים נ"ד, א) - דוד זקוק להרבה נגינות כדי שחלילה לא תיפול רוחו ורוח הקודש תעזוב אותו. בפרקנו, דוד נמצא בבדידות איומה: "בְּבוֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ" (שם, ב). הזיפים הם בני שבטו של דוד - שבט יהודה, אלא שנקראו כך על שם שהיו מזייפים דבריהם, שהיו מראים לדוד פנים שוחקות ואחר כך הולכים לשאול ומלשינים על מקומו, ולולא שדוד היה שואל לקב"ה היו מסגירים אותו הזיפים לשאול.

ירידה גדולה ירד שאול המלך שייזכר לדורות כמי שרדף אחר דוד. שאול היה מלך ישראל, בעל רוח הקודש והיה צריך לעסוק בגדולות. במקום זאת, התעסק באחרית ימיו ברדיפה אובססיבית אחר דוד. על כך נאמר במדרש (ילקוט שמעוני): "זהו שאמר הכתוב: "מושל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים". כך היו ישראל, כיוון שראו לשאול מטה אזנו לשמוע לשון הרע על דוד, היו הכל באים ואומרים לו. וכן הוא אומר: "בבוא דואג האדומי ויגד לשאול", וכן הוא אומר בנבל: "מי דוד ומי בן ישי?"". שאול גורם לכך שהחברה מתקלקלת.

דוד מתפלל ואומר לקב"ה: "אֱלֹהִים! בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵנִי" (תהילים נ"ד, ג). הגמרא (בבא קמא צג.) אומרת שאסור לאדם למסור את דינו לשמיים. שרה עשתה כן באמרה לאברהם: "ישפוט ה' ביני ובינך" (בראישת ט"ז, כא) וטעתה. ומדוע זאת טעות? מפני שבזמן שיש שופטים בארץ - המשפט צריך להעשות בבית הדין. אך אם אין מי שימסור את הדין בארץ - אז מותר לאדם בלית ברירה למסור את הדין לשמים. וכך מבאר המדרש (ילקוט שמעוני) שהיה מצבו של דוד כשרדפו שאול: "אמר דוד: רבש"ע, קטנתן (שר) שרודף את האדם (האזרח הקטן) - קובל לאפרכוס (הממונה על השר), אפרכוס רודפו - קובל למלך, המלך רודפו למי יקבול? אלא לך. הוי: "אלוהים, בשמך הושיעני"". דוד בודד ואין מי שיעשה את דינו, רק ה' בסומכי נפשו. והוא מבקש: "יָשִׁיב הָרַע לְשֹׁרְרָי בַּאֲמִתְּךָ הַצְמִיתֵם" (תהילים נ"ד, ז). במילה "ישיב" הכתיב הוא "ישוב", ושניהם נכונים - דוד ביקש שישיב ה' רע לרודפיו, וכן ביקש שהרע שעשו לו ישוב אליהם בחזרה מידה כנגד מידה. כל רע שאדם מייצר סופו שישוב אותו הרע שעשה אליו בחזרה.

לבסוף, הפרק מסתיים בהכרת הטוב: "בִּנְדָבָה אֶזְבְּחָה לָּךְ אוֹדֶה שִּׁמְךָ ה' כִּי טוֹב, כִּי מִכָּל צָרָה הִצִּילָנִי וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי" (שם, ח-ט) - דוד ראה בסופו של דבר את הגמול ואת הקב"ה העושה דין אמת בארץ.