בפרק מ"ג מצטווה הנביא יחזקאל: "אתה בן אדם - הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית" (יחזקאל מ"ג, י). מדוע שבני ישראל יכלמו מעוונותיהם בשמוע את תכנית הבנין של בית המקדש? יש שפרשו, שכאשר ישמעו בית ישראל הגולים את נבואת הבית, הם ייזכרו בבית המקדש הראשון שנחרב בגלל עוונותיהם ויכלמו מהם, ויזכרו שתפקידם הוא לקיים את המוסר על מנת שיוכלו לזכות לראות את בנין הבית הבא. ולכן אומר הקב"ה לנביא: "ומדדו את תכנית" - הם ישערו וידמו בליבם כיצד התוכנית הזאת של בנין הבית תצא אל הפועל.
וכך המדרש (תנחומא (ורשא) פרשת צו סימן יד) אומר דבר דומה: "...ואם רצונך לידע, בא וראה כשהקב"ה מראה ליחזקאל את צורת הבית מה הוא אומר? "הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תבנית", אמר יחזקאל לפני הקב"ה, רבונו של עולם, עד עכשיו אנו נתונים בגולה בארץ שונאינו ואתה אומר לי לילך ולהודיע לישראל צורת הבית? וכתוב אותו לעיניהם וישמרו את כל צורותיו וגו', וכי יכולין הן לעשות? הניח להם עד שיעלו מן הגולה ואחר כך אני הולך ואומר להם! א"ל הקב"ה ליחזקאל: ובשביל שבני נתונים בגולה יהא בנין ביתי בטל? א"ל הקב"ה גדול קרייתה בתורה כבנינה, לך אמור להם ויתעסקו לקרות צורת הבית בתורה, ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה אני מעלה עליהם כאלו הם עוסקין בבנין הבית". ככל מדרש, יש להעמיק בהבנתו. אחד מהפרשנים מסביר ואומר כי כאשר אנחנו קוראים את בנין הבית, אנו למדים על ההסתפקות במועט של הקב"ה, על כך שצמצם כביכול את עצמו, את שכינתו, ושוכן בבית קטן. בכך, אנו קוראים את תכנית בית ה' ונכלמים מן העוון של הדרישה להתרחבות הגשמית שלא לצורך. הקב"ה מלמדנו מוסר - להסתפק במועט ובמה שיש לנו, וזאת מידה שיש לקנותה במיוחד בזמן הגולה.
אם כן, יחזקאל הגיד לנו את הבית, הבה נשאל את עצמנו האם אנו מודדים את תכניתו ואת עצמנו?
Comments