פרק ל"ח: מלחמת גוג ומגוג והעיסוק בה

פרקים ל"ח-ל"ט מתארים את מלחמת גוג ומגוג העתידית, שעתידה להתרחש לפני בוא מלך המשיח. נבואת יחזקאל המיוחדת הזו פרנסה דורות של מחשבי קיצים, של אנשים שחשבו והגו רבות על ימות המשיח. האם עברנו את מלחמת גוג ומגוג? יש אומרים שבימינו "יצאנו ידי חובתה" במלחמת העולם השניה או הראשונה, כך או כך - בחרתי להביא לפניכם את דברי הנשר הגדול, רבינו הרמב"ם, בפרק האחרון של חיבורו הגדול - "משנה תורה" (הלכות מלכים ומלחמותיהם, פרק י"ב): "אמרו חכמים: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד" - רוצה לומר: בימות המשיח יש עצמאות פוליטית. ממשיך הרמב"ם ומתאר את מה שיהיה בימות המשיח: "יראה מפשוטן של דברי הנביאים' שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישראל, לישר ישראל ולהכין לבם, שנאמר: הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו'. ואינו בא לא לטמא הטהור ולא לטהר הטמא, ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין, אלא לשום שלום בעולם שנאמר: והשיב לב אבות על בנים". שימו לב - אותו הנביא עיקר מגמתו היא לשים שלום בעולם ותו לא. ממשיך הרמב"ם ואומר: "ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו. וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו - עד שיהיו, שדברים סתומין הן אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים, ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו. ועל כל פנים, אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת. ולעולם, לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה" - הלא כל מטרת לימוד התורה הוא להגיע לידי אהבת ה' ויראתו וע"י כך להגיע לידיעתו, והעיסוק התיאורטי בענייני אחרית הימים לא מובילים לכך. "וכן, לא יחשב הקצין, אמרו חכמים: 'תפח רוחם של מחשבי הקצים', אלא - יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו". כעת, שלמדנו את דברי הרמב"ם היסודיים הללו ואנו קוראים את הפסוקים העוסקים במלחמת גוג ומגוג, לא נציב לעצמנו קיצים ונקודות בזמן, שאין דברים אלו עיקר כלל ולא נדעם עד שיהיו.


פוסטים קשורים

הצג הכול

פרק מ"ח: ושם העיר מיום ה' שמה

המשפט האחרון בספר יחזקאל הוא: "ושם העיר מיום ה' שמה" (יחזקאל מ"ח, לה). יחזקאל פתח את הספר במעשה מרכבה, לאחר מכן ראה איך באופן הדרגתי השכינה עוזבת ויורדת לבבל, את החרבן הגדול. והנה, בסוף הספר יחזקאל זו

פרק מ"ז: מים חיים

בפרק זה, יחזקאל רואה מים היוצאים מן המקדש. הם יוצאים ממפתן הבית קדימה, יש מהם גבוהים ויש מהם רדודים. והנה, בפשט הדברים נראה שהמים האלה יוצאים קדמה (מזרחה) לכיוון ים המלח, אך רש"י בשם רבותינו אומר שלמע

פרק מ"ו: לא ישוב דרך השער אשר בא בו

בפרק זה מתאר הנביא את בוא הנשיא והעם אל בית המקדש. ביום יום, הנשיא נכנס ויוצא אל בית המקדש מאותו השער, ואילו במועדים לא כן: "ובבוא עם הארץ לפני ה' במועדים - הבא דרך שער צפון להשתחוות יצא דרך שער נגב,