פרק ל"ה: אם צדקת - מה תתן לו?

בפרק ל"ה, אליהוא עונה לטענה שאיוב כבר השמיע בעבר על כך שאלוהים לא משיב לאדם כגמולו, אלא הטוב והרע פוגשים את האדם באקראי - ולכן תתכן מציאות של צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. ועל כל זאת איוב ביקש לבוא במשפט עם אלוהים. שואל אותו אליהוא: "הֲזֹאת חָשַׁבְתָּ לְמִשְׁפָּט, אָמַרְתָּ צִדְקִי מֵאֵל, כִּי תֹאמַר: מַה יִּסְכָּן לָךְ, מָה אֹעִיל מֵחַטָּאתִי?" (איוב ל"ה, ב-ג) – האם אתה בטוח בצדקתך בעמידה מול האלוהים, כאשר אתה אומר שאין תועלת וגמול בהישמרות מן החטא? "אֲנִי אֲשִׁיבְךָ מִלִּין וְאֶת רֵעֶיךָ עִמָּךְ" (שם, ד) – אני אתן מענה הולם לטענתך ולתשובות הרעים השגויות. "הַבֵּט שָׁמַיִם וּרְאֵה וְשׁוּר שְׁחָקִים גָּבְהוּ מִמֶּךָּ" (שם, ה) – הבט כמה דרכי אלוהים גדולות ונשגבות ממך. "אִם חָטָאתָ - מַה תִּפְעָל בּוֹ? וְרַבּוּ פְשָׁעֶיךָ - מַה תַּעֲשֶׂה לּוֹ? אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ, אוֹ מַה מִיָּדְךָ יִקָּח?" (שם, ו) – אינך עושה רושם על אלוהים באיומי הסרק שלך, שכן מעשיך (הטובים או הרעים) אינם משפיעים עליו, אלא הם נשארים ומשפיעים רק עליך: "לְאִישׁ כָּמוֹךָ רִשְׁעֶךָ, וּלְבֶן אָדָם צִדְקָתֶךָ" (שם, ז). ניתן למצוא טענה נוספת המסתתרת בתוך דברי אליהוא כאן, והיא: אמנם אין הכרח שאלוהים ישלם לאדם כצדקו - מכיוון שצדקת האדם לא מועילה לו, אבל אף על פי כן - כדאי לו לאדם להחזיק בדרך הצדקה כיוון שהצדק הוא טוב – טוב לאדם עצמו, טוב לחברה. זוהי קריאה לאיוב להיות אידיאליסט במידת מה – לעשות את הטוב מפני שהוא טוב.


רעיון זה שבדברי אליהוא קיבל את מקומו בפיוטים רבים, ובין היתר בסדר הסליחות של אחינו הספרדים (סדר סליחות זה חובר בהדרגה במשך כ700-800 שנים, וכך שוכנים בו פיוטים של פילוסופים ופיוטים של מקובלים אלו לצד אלו). כך למשל, הפיוט "בזכרי על משכבי" של רבי יהודה אבן בַּלְעָם שחי בסביליה לפני כאלף שנה, מתכתב היטב עם פרקנו:


"מַה יִתְאוֹנֵן וְיֹאמַר, מַה יְדַבֵּר וְיִצְטַדָּק?

יְצִיר חוֹמֶר אֲשֶׁר תָשׁוּב, גְּוִיָּתוֹ כְּאָבָק דַּק.

מַה יִתֵּן לְךָ הָאָדָם - כִּי יִרְשַׁע וְכִי יִצְדַּק?

הַלֹא מִלָּיו וּמִפְעָלָיו, כְּתוּבִים וּמִסְפָּר יָמָיו".


המחבר מחזיק בטענת אליהוא ומפנה אותה אל אלוהים במקום אל איוב, ואומר לו שיסלח וימחל לאדם, שהרי מה תועלת יש לו במעשי האדם – בין טובים בין רעים?


לעומת זאת, המקובלים טוענים שאמנם האדם לא יכול לפגום בעצמותו של אלוהים, אך כן יכול להשפיע על שמותיו, הופעותיו, עולמו וכו'. וכך, בנוסח הוידוי אומרים למשל: "קלקלנו צינורות השפע, רעים לשמיים ולבריות היינו". כמו כן, את המימרא בפרקי אבות: "דע מה למעלה ממך" בארו המקובלים (ובעקבותיהם החסידים): "דע: מה למעלה – ממך!" – כל מה שקורה בעולמות העליונים הוא הקרנה של מעשיך בתחתונים, ההתעוררות שלך למטה משפיעה על מה שקורה למעלה. וכן כך המקובלים הסבירו את הנאמר בחלום יעקב: "מלאכי אלוהים עולים ויורדים בו" – שמלאכי אלוהים עולים ויורדים ביעקב, וכל העליה והירידה של המלאכים ושל העולמות תלויים במעשי האדם. הכל תלוי בך חבר, היה חזק אל תשבר, ואל תשבור עולמות אחרים.