פרק ל"א: אשת חיל

ספר משלי מסתיים בשיר הגדול "אשת חיל מי ימצא" המסודר באקרוסטיכון של הא"ב, ומושר בבתי ישראל לפני הקידוש של ליל שבת מאז המאה השבע עשרה לערך. המקור הראשון להזכיר מנהג זה הוא ככל הנראה הספר "חמדת ימים" (ספר שנחשד בשבתאות). הרב יוסף חיים, ממקובלי בגדאד במאה התשע עשרה, מביא טעם למנהג זה ואומר ש"אשת חיל" כתוב בכ"ב אותיות כנגד כ"ב צינורות השפע המריקים ברכה מהבריכה העליונה שמראש כל הכתרים. לפי המקובלים, השעה של ליל שבת היא שעה שבה כל הצינורות פתוחים כדי להריק שפע – וכדי לעזור להם למלא את ייעודם אנו אומרים את "אשת חיל". מדובר אם כן במנהג קבלי מאוחר שלא נזכר במקורות הקדומים של הקבלה ולמעשה התפשט ברוב ככל בתי ישראל. נראה בפשטות שהגורם להתפשטותו הוא שהעם מפרש אותו על אשת הבית שטרחה, עמלה והכינה את מטעמי השבת. לאם הבית בליל שבת יש ערך גדול גם בעיני המקובלים; כך למשל יש עניין גדול שהילדים ילכו וינשקו דווקא את ידי האם הן מצד מצוות כיבוד אב ואם והן מצד שהאם נמשלה לשכינה באותה שעה.


נשוב לפרק עצמו. המשורר מתאר לנו אישה חרוצה המנהלת את ביתה בחכמה. יש לה לב טוב, היא רבת חסד וטובה לבניה, בעלת חכמה, נאמנת לבעלה ומכבדת את כל יודעיה. בשל חריצותה הרבה – בעלה פנוי להתעסק בענייני צרכי הציבור. מיהי אשת החיל? בביאורינו לפרק ז' הזכרנו את קריאתו של הרמב"ם את ספר משלי, ובין היתר רואה הרמב"ם את אשת החיל כמשולה לחומר, ואת האיש בן החיל לצורה (הנשמה, התוכן הפנימי). כלומר, אפשר לראות באשת החיל משל לגוף הנותן מקום לנשמה, החומר שעומד ומשרת את הצורה. בזמן שהחומר משרת את הצורה והם הולכים זה לצד זו – אז האדם בכללו הוא קדוש. ובזמן שהם מתנגדים זה לזה, והחומר מושך את הצורה ומוריד אותה – אז ממילא החומר נחשב לאישה פותה ואז אין לפנינו קדושה כי אם היפוכה. בפרקנו, החומר מתואר כמי שעושה את כל עסקיו כדי לתת כח לצורה. הוא אוכל ושותה בצורה טובה, מאוזנת ובריאה, מתנהל באופן כלכלי נכון וכל זאת על מנת שהצורה, דהיינו: הנשמה, או: הכח ההוגה שבאדם יוכל לעסוק בעסקיו מבלי מפריע. הרמב"ם ראה בכל אלה את המצווה הקטנה והגדולה שבתורה: "בכל דרכיך דעהו" – אדם אוכל ושותה כדי שיהיה לו כח לעבודת הבורא, אדם שומר על בריאותו כדי שגופו יהיה שלם ושכלו יוכל להמשיך להגות בנחת ובצלילות וכו'.


זהו הסיום של ספר משלי – אשרי אדם שיודע לאזן בין החומר לצורה, אשרי מי שנשמתו וגופו דרים יחד בשלום כשני אנשי חיל.