פרק כ"ד: וימת נדב ואביהוא לפני אביהם

בפרק כ"ד, באים בחשבון משמרות הכהנים. הכתוב פותח באהרן ובניו שהוקדשו לכהונה, ומיד מתאר את הטרגדיה שקרתה אצל בני אהרן: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן מַחְלְקוֹתָם: בְּנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי אֲבִיהֶם וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם וַיְכַהֲנוּ אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר" (דברי הימים א כ"ד, א-ב). לא לחינם נזכרים כאן נדב ואביהוא בפתח הדברים. לא מדובר כאן באזכור של סיפור כרונולוגי ותו לא, אלא יש כאן אזהרה ותזכורת לכך שהכהונה התחילה בהפסקת השרשרת - "ובנים לא היו להם". נדב ואביהוא התפרצו אל הקודש והפרו את הסדר הרגיל, והדבר אסור. במקדש ובקודש בכלל צריך זהירות מרובה, אסור לפרוץ (כפי שראינו אצל פרץ עזא בפרק י"ג).

הכתוב אומר: "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי אֲבִיהֶם" (שם, ב). בתורה, סיפור נדב ואביהוא נזכר ארבע פעמים, אלא ששם מופיע הביטוי "לפני ה'". כך למשל: "וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם" (ויקרא י', א), וכן: "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי ה' בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי ה' בְּמִדְבַּר סִינַי וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם" (במדבר ג', ד). על הפסוק האחרון שואל המדרש: מדוע נזכר פעמיים הביטוי "לפני ה'" ורק פעם אחת "על פני אהרן אביהם"? - "מלמד, שהוא [צער מיתתם של נדב ואביהוא] קשה לפני הקב"ה כפליים מאביהם". אם נדייק עוד יותר נבחין בהבדל נוסף בין הפסוק שבפרקנו לבין זה שבספר במדבר. בספר במדבר נאמר: "וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם" - דהיינו: הכהונה של בניו הנותרים של אהרן באה בחייו, והיא המודגשת כאן. ואילו בפרקנו נאמר: "וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי אֲבִיהֶם" - כאן מודגש המוות של נדב ואביהוא וכאבו של אהרן שבניו מתו לפניו. כאבו של אהרן הוא קשה מנשוא - נדב ואביהוא מתו לפניו בצעירותם ולא היו להם בנים שימשיכו את הכהונה (לו היו להם בנים - הם היו מתכהנים ראשונה לפני אלעזר ואיתמר, כי "כל הקרוב לירושה - קרוב לכהונה").

במחוזות של תורת הקבלה, נדב ואביהוא ממשיכים לשרת באיזו מין קדושה עליונה, הם "סוד נפש של קדושת אדם הראשון", הם "סוד העיניים". אולי יהיה להם תיקון בעתיד כשנשמותיהם הגדולות והפורצות יוכלו להסתדר בכלים ובמשמרות מסודרות של כהנים.