פרק כ"ג: מה לתבן את הבר

בפרק כ"ג, ירמיה מתנבא על נביאי השקר. "הַנָּבִיא אֲשֶׁר אִתּוֹ חֲלוֹם - יְסַפֵּר חֲלוֹם, וַאֲשֶׁר דְּבָרִי אִתּוֹ - יְדַבֵּר דְּבָרִי אֱמֶת. מַה לַתֶּבֶן אֶת הַבָּר נְאֻם ה'? הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה' וּכְפַטִּישׁ יְפֹצֵץ סָלַע" (ירמיהו כ"ג, כח-כט). דברי אלוהים באים אל הנביא בחוזק רב ודבריו יוצאים ממנו אף הם בעצמה כזאת, עד שאף אם לב השומעים קשה כאבן, דברי הנבואה משברים אותם - כפטיש המפוצץ סלע.


על פי פירושו של רבי דוד קמחי, הנביא ירמיהו מכוון בדבריו אלה לשלושה סוגים של נביאי שקר:


"לָכֵן הִנְנִי עַל הַנְּבִאִים נְאֻם ה' מְגַנְּבֵי דְבָרַי אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ.

הִנְנִי עַל הַנְּבִיאִם נְאֻם ה' הַלֹּקְחִים לְשׁוֹנָם וַיִּנְאֲמוּ נְאֻם.

הִנְנִי עַל נִבְּאֵי חֲלֹמוֹת שֶׁקֶר נְאֻם ה' וַיְסַפְּרוּם וַיַּתְעוּ אֶת עַמִּי בְּשִׁקְרֵיהֶם וּבְפַחֲזוּתָם וְאָנֹכִי לֹא שְׁלַחְתִּים וְלֹא צִוִּיתִים וְהוֹעֵיל לֹא יוֹעִילוּ לָעָם הַזֶּה נְאֻם ה'" (שם, ל-לב).

הסוג הראשון הוא נביא שקר המתקשט בנוצות לא לו, לוקח דברים מדברי האמת של נביאי האמת, מאמין בהם, ומשתמש בהם כאילו שמעם הוא בעצמו מפי הגבורה. זהו נביא המבצע "גניבה נבואית". לנביא שקר זה קראו חכמים "מתנבא מה שלא נאמר לו".


הסוג השני הם הנביאים שיודעים לנאום ואינם חושבים שהנבואה מגיעה ממקור עליון כלשהו אלא ענין של מליצה, רטוריקה ושפה. ולכן, הם משמיעים נאומי שקר הנשמעים כדברי נבואה בעזרת לשונם הצחה והרהוטה. לנביא שקר זה קראו חכמים "מתנבא מה שלא שמע".


הסוג השלישי של נביאי השקר הוא הסוג השפל שבכולם. מדובר באדם שמשקר בכוונה תחילה ומתכוון להשמיע דברי שקר הנשמעים כנבואה במטרה להטעות את ישראל. לנביא שקר זה קראו חכמים: "מי שמתנבא נאום שקר".


בהקשר של הסוג הראשון של נביאי השקר, נזכיר כאן שיר יפיפה של רבי שלמה אבן גבירול, בן המאה האחת עשרה, אותו חיבר לאחר שראה פיוט שלו המופיע תחת שמו של אדם אחר שגנבו. ובתגובה כתב לו:


"הגנבת וכחשת אמרי

וסתרת ופרצת גדרות –

וקוית להתנשא בשירי

להמצא לך עזרה בצרות?

היוכלון לעלות שחק בני-איש

להסתיר מעלי תבל מאורות?

והדבר מאד נקל בעיני:

הייבשון מדלי אחד יאורות?"


כנראה שאותו גנב כתב לאבן גבירול איזושהי התנצלות, ולאחר מכן השיב לו רבי שלמה:


"תשובתך - משובתך תסהב (תשובתך מעידה על חטאתך),

ומיליך מאוד דקות ודלות.

וגנבת, ואחזת חרוזי, וברכיך בך רפות וכושלות.

קנה בינה, לקח מוסר והשכל, ואל תעל במזבח שיר במעלות.

ואם תעל במעלותיו, תמהר מבושיך וערוותך לגלות" (אם תעלה מהר מדי במעלות השירה ולא תלמד אותה תחילה באופן הראוי, תגלה ערוותך על מזבח השיר).


פוסטים קשורים

הצג הכול

פרק כ"ב: אתקנך בתשובה - ממקום נתיקתו תהא תקנתו

בפרק זה, הנביא פונה אל כניהו בן יהויקים מלך יהודה ומטיח בו דברים קשים: "חַי אָנִי נְאֻם ה' כִּי אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ

פרק כ"א: ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה

ירושלים עומדת במצור של הכשדים. המלך צדקיהו, שבדרך כלל לא שמע בקולו של ירמיהו, שולח אליו את פשחור ואת צפניה ומבקש ממנו שיתפלל על יושבי העיר שאלוהים יושיע אותם. "דרוש נא בעדנו את ה', כי נבוכדראצר מלך בב

פרק כ':

בפרק כ' ירמיהו מגלה את תסכולו ומקלל את יום לידתו. הוא אומר: אני מפותה, אלוהים פיתה אותי ויכול היה לי. בכל פעם אני מבטיח שלא אדבר בשמו יותר, אך נבואתו היא כאש בוערת בליבי, אצור בעצמותיי ואני כבר חלש מל