פרק י': פני השור ופני הכרוב

ושוב בפרקנו יחזקאל רואה את המרכבה ואת הנושאים אותה, בדומה לפרק א'. אלא שישנו הבדל מרכזי בין הפרקים, עליו עמדו חכמים בגמרא במסכת חגיגה (יג:), והוא: היעלמות השור מתיאור המרכבה וחילופו בכרוב: "אמר ריש לקיש: יחזקאל ביקש עליו רחמים והפכו לכרוב". יחזקאל אינו פסיבי במראה אותו הוא רואה, אלא הוא עומד ומבקש לשנות את המציאות: "אמר לפניו: רבש"ע, קטיגור יעשה סניגור?" כלומר, כיצד השור ילמד זכות על עם ישראל כאשר ידוע שהוא מזכיר את חטא העגל? חיות המרכבה הלא מלמדות זכות על ישראל, שהרי יש בה פני אדם - שהוא הנושא את מרכבתו של אלוהים ומנכיח את מציאותו בעולם על ידי המוסר שלו. שמע אלוהים ליחזקאל והפך את השור לכרוב. מהו אותו כרוב? אמר רבי אבהו שכרוב זה הוא פני תינוק. אם כן, גם פני אדם יש במרכבה וגם פני תינוק. שואלת הגמרא: "היינו פני כרוב היינו פני אדם!" - מהו ההבדל בינהם? ומשיבה הגמרא: "אפי רברבי ואפי זוטרי" - יש פנים גדולות ויש פנים קטנות.


אפשר, והגמרא מנסה לומר כאן דבר מיוחד - בכל עת שאתה רואה "פנים גדולות", דהיינו: פניו של אדם גדול, זכור כי מאחוריהם ניצב איזשהו ילד קטן בהחבא, יש שם פנים קטנות. וכך התינוקות מלמדים זכות על האדם הבוגר.


המהרש"א אומר שיחזקאל התבונן במרכבה וראה שיש בה חיות מימין ומשמאל, כאשר צד ימין מסמל את הרחמים, הסניגוריא, ואילו השמאל את הדין, הקטגוריא. וראה יחזקאל שפני האדם נמצאים בימין ואילו פני השור נמצא בשמאל. מכאן הסיק יחזקאל שלשור יש כח גדול לקטרג עלינו, ולכך ביקש שגם בצד שמאל יופיעו פני אדם, ואמנם לא הצליח להשיג פני אדם גדול, אך פני אדם קטן עלה בידו, כאשר המטרה היא שיבקש רחמים לפני הבורא שהוא נושא את מרכבתו על האנושות כולה.


פירוש נוסף ששמעתי מקשר את הדברים דווקא ליוסף, שעליו נאמר: "בכור שורו הדר לו, וקרני ראם קרניו". מבאר המדרש שבכור שורו של יוסף, יש לו קרניים. מיהו זה שיש לו "קרניים"? זהו יהושע בן נון משבט אפרים שכבש את הארץ וניגח את עמי כנען. כאשר נחרב המקדש, כל העצמאות שעבד בשבילה יהושע בן נון נעלמה כלא היתה. לכך אמר יחזקאל: כעת אין לנו "שור", אין לנו את כוח השור הפוליטי של יוסף, אם כן לכל הפחות תן בידינו את פניו של יוסף כשהיה נער, ולפיכך נהפכו פני השור לפני תינוק.


פוסטים קשורים

הצג הכול

פרק מ"ח: ושם העיר מיום ה' שמה

המשפט האחרון בספר יחזקאל הוא: "ושם העיר מיום ה' שמה" (יחזקאל מ"ח, לה). יחזקאל פתח את הספר במעשה מרכבה, לאחר מכן ראה איך באופן הדרגתי השכינה עוזבת ויורדת לבבל, את החרבן הגדול. והנה, בסוף הספר יחזקאל זו

פרק מ"ז: מים חיים

בפרק זה, יחזקאל רואה מים היוצאים מן המקדש. הם יוצאים ממפתן הבית קדימה, יש מהם גבוהים ויש מהם רדודים. והנה, בפשט הדברים נראה שהמים האלה יוצאים קדמה (מזרחה) לכיוון ים המלח, אך רש"י בשם רבותינו אומר שלמע

פרק מ"ו: לא ישוב דרך השער אשר בא בו

בפרק זה מתאר הנביא את בוא הנשיא והעם אל בית המקדש. ביום יום, הנשיא נכנס ויוצא אל בית המקדש מאותו השער, ואילו במועדים לא כן: "ובבוא עם הארץ לפני ה' במועדים - הבא דרך שער צפון להשתחוות יצא דרך שער נגב,