פרק י"ח הוא פרק שפגשנו כבר בשמואל ב' עם כמה שינויים מועטים. כעת נקראהו שוב ונשנה באופן אחר.
"לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד אֲשֶׁר דִּבֶּר לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל ה' אוֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִיַּד שָׁאוּל" (תהילים י"ח, א) - דוד מכנה את עצמו "עבד ה'", מפני שעמד בנסיונות קשים - הניסיונות הם "אויביו", והקשה מכולם היה שאול חמיו. שאול שקול כנגד כל אויביו של דוד, שנאתו של שאול היתה קשה מאוד לדוד.
"וַיֹּאמַר אֶרְחָמְךָ ה' חִזְקִי" (שם, ב), ארחמך - בקשת רחמים מה', או: ביטוי אהבה של דוד לה'.
לאחר מכן, דוד משבח את הקב"ה בעשרה שבחים, כאשר את הראשון כבר פגשנו ("חזקי"): "ה' סַלְעִי, וּמְצוּדָתִי, וּמְפַלְטִי, אֵלִי, צוּרִי, אֶחֱסֶה בּוֹ, מָגִנִּי, וְקֶרֶן יִשְׁעִי, מִשְׂגַּבִּי" (שם, ג). עשרה שבחים אלו, אומרים לנו חז"ל, אמרם דוד כהודאה על הצלתו מעשרה אויבים חזקים, ואלו הם: שאול, דואג, אחיתופל, שבע בן בכרי, שמעי בן גרא, צובא מלך ארם, גלית ושלושת אחיו. כנגדם דוד מסיים את ספר תהילים בעשר הללויות - מפרק קמ"ה עד פרק ק"נ (המתחילים כולם במילה "הללויה"), או הכוונה לפרק ק"נ שבו יש עשר פעמים את המילה "הללו". זו דרכם של צדיקים, שהם מודים לקב"ה על כל דבר ודבר בנפרד.
הבה נראה את דברי חז"ל במדרש על המילה "סלעי". אמרו חכמים (ילקוט שמעוני סימן קנ"ז): "מה ראה דוד לקלס בסלע? על שם שנעשה לו נס בסלע". על איזה נס מדובר? על הנס שאירע לו במקום הקרוי סלע המחלקות: "בבוא הזיפים ויאמרו לשאול הלא דוד מסתתר עמנו". וכך דרשו חכמינו: "רבי אבא אמר הקיפו עליו (שומרי שאול) כעטרה, דכתיב "עוטרים אל דוד", ומהו "נחפז ללכת"?, אלא - כיון שראה דוד עצמו מצומצם ביד שאול ואנשיו, התחיל אומר: "על חנם משח אותי שמואל ואמר: משחך ה' למלך", שנאמר: "אני אמרתי בחפזי - כל האדם כוזב", אמר לו הקב"ה: שמואל כוזב?! אני מעיד עליו שהוא נאמן, דכתיב "וידע כל ישראל... כי נאמן שמואל"... "על כן קראו למקום ההוא סלע המחלקות", ארשב"נ ששם חלקו הגיבורים של שאול על דוד, מהם היו אומרים: עד שבן ישי בידינו לא נפנה ממנו! ומהם היו אומרים: מלחמת ישראל קודמת, אבל בן ישי מצוי אצלנו בכל שעה שנבקשנו". לפי מדרש זה, השם "סלע המחלקות" ניתן למקום על שם המחלוקת שהיתה בין אנשיו של שאול. דעה נוספת: "רבי אליעזר אומר: נחלק הסלע מכאן ומכאן, ונמצאו שאול ואנשיו עומדים מצד אחד - ודוד ואנשיו עומדים מצד אחד. הוא שדוד אומר: "הנותן תשועה למלכים", שני מלכים - אלו דוד ושאול". לפי רבי אליעזר, הקב"ה עשה נס לשאול ולדוד בכך שחילק את הסלע והציל את דוד מידי שאול, וכך לא נשפך דמו של מלך ישראל על ידי מלך ישראל. דעה נוספת: "דבר אחר: מהו סלע המחלקות? שבשעה שהיו דוד וחילו עוברים על אותו מקום, היה (דוד) מתחלק מחיילותיו הוא ושש מאות (החיילים) הראשונים (הותיקים) שהיו עמו, באותה שעה יורדים מעל סוסיהם ומשתטיחים ונופלים על פניהם ומברכים: ברוך שעשה לנו נסים במקום הזה, ומקצתן עומדים ואין מברכין, שלא היו עמו באותה שעה". להסבר זה, היתה מחלקה של דוד שהיתה משתחווה עימו ומודה על הנס שארע להם, וישנה מחלקה צעירה יותר שעומדת מרחוק ונותנת כבוד למעמד. על אותו סלע המחלקות, קורא דוד לקב"ה: "סלעי", הוא יודע לראות בנס שנעשה לו - אם כפשוטו אם כמדרשו, אם הגלוי ואם הנסתר - נס של ממש, והוא רואה צורך להודות לה' שניהל את התשועה הגדולה הזאת.
Comments