פרק י"ד: תפילתו של נביא

בפרק י"ד אנו למדים כיצד הנביא מתפלל. הנביא הוא הדמות המתפללת בתנ"ך, שהרי חכמים אמרו: "וכשאתה מתפלל, דע לפני מי אתה מתפלל". מי שיודע לפני מי הוא מתפלל, הוא הנביא. ירמיהו דבק בתפילתו עד מאוד. יש שלושה סבבים לתפילתו בפרקים י"ד וט"ו, אך הסבב הראשון כבר הוא נחתם בדברי אלוהים שמכריז ואומר: "אל תתפלל בעד העם הזה לטובה" (י"ד, יא). ואילו ירמיה ממשיך ומתפלל על כל פנים. אמנם האברבנאל מעיר שירמיהו לא המשיך להתפלל ויתר דבריו הם דברי סנגוריא בעלמא, אך פשט הכתוב מורה כי ירמיהו אכן המשיך להתפלל.


הבה נתבונן קמעא בתפילתו של הנביא בפרקנו. תחילה, מנסה הנביא לעורר את רחמי האל כלפי אנשי יהודה הסובלים מבצורת קשה: "אבלה יהודה ושעריה אמללו, קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה… באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם" (שם, ב-ג). הנביא ממשיך בתיאור סבלם של בעלי החיים: "כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא. ופראים עמדו על שפים, שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב" (שם, ה-ו). אפשר וירמיה מנסה לעורר את רחמי האל בדרך שכתובה במדרשים כדוגמת זה: "והמשיך ושאל קציא את אלכסנדר: גשם יורד אצלכם? ענה לו: כן. השמש זורחת אצלכם? ענה לו: כן. יש אצלכם בהמה דקה? ענה לו: כן. אמר לו: תיפח רוחו של אותו אדם. לא בזכותכם מטרות [=גשמים] יורדים עליכם, ולא בזכותכם השמש זורח עליכם, אלא בזכות הבהמה הדקה, שכתוב: "אדם ובהמה תושיע ה'" (תהילים לו, ז) - אדם בזכות בהמה, תושיע ה'" (בראשית רבה, פרשה לג, סימן א). לפעמים האדם הוא מושחת מוסרית באופן כזה שאינו ראוי לרחמים, ורק בזכות בעלי החיים הוא נהנה משפע חומרי. ממשיך הנביא ואומר: "אם עונינו ענו בנו, ה' עשה למען שמך, כי רבו משובתינו לך חטאנו" (י"ד, ז). ירמיהו מכניס עצמו עם כלל ישראל ואינו משים עצמו כצופה מן הצד.


על כל אלו, הקב"ה משיב לירמיהו באופן חד וחלק, וזאת הוא עושה בראש פרק ט"ו. כהערת אגב נאמר, כי לא ברור מדוע החליט המחלק הנוצרי שהפסוק הראשון בפרק ט"ו אינו שייך לפרק י"ד, וייתכן שהיתה בכך כוונה נסתרת (ודי לחכימא ברמיזא). וכך אומר הפסוק הראשון בפרק ט"ו: "ויאמר ה' אלי: אם יעמד משה ושמואל לפני - אין נפשי אל העם הזה, שלח מעל פני ויצאו!". לא בכדי הקב"ה מציין כאן את משה ושמואל. שניהם דומים לירמיה בכך שהם משבט לוי - ואף ירמיהו שכהן היה, משבט לוי הוא. כמו כן, שלושתם נביאים היו. אלוהים אומר לו לירמיה - כל אימת שאנשי יהודה לא שבו בתשובה, מה תועיל הכמרת הרחמים שלך? מה תועיל תפילתך לפניי? כאשר הם יצאו לגלות, הם ידעו לשוב בתשובה כדבעי. למד ממשה, שלא ביקש רחמים על ישראל קודם שהעניש את ישראל במעשה העגל. למד משמואל, שלא התפלל על העם קודם שהסיר את הבעלים מקרבם. הקב"ה נאלץ לדחות את תפילת הנביא לעת עתה, ישראל הם שצריכים תשובה תחילה ואז תהיה התפילה ראויה להתקבל.