פרק י"ג: נביאות השקר

בפרק זה הנביא מתנבא על השרלטנים שהיו לבית ישראל. אלו הם כמובן נביאי ונביאות השקר: "ואתה בן אדם שים פניך אל בנות עמך המתנבאות מלבהן והנבא עליהן. ואמרת כה אמר ה' אלוהים למתפרות כסתות על כל אצילי ידי ועשות המספחות על ראש כל קומה, לצודד נפשות. הנפשות תצודדנה לעמי ונפשות לכנה תחיינה?" (יחזקאל י"ג, יז-יט). אותן נביאות היו עושות מעשים קסמים וכישופים, היו מרשימות את הקהל שפונה אליהן, ומספרות להן שבידן להחיות ולהמית, והאנשים קנו את זה. הן צדות אותן בקסמיהן. ובכך הן מחללות את שם ה': "ותחללנה אותי אל עמי בשעלי שערים ובפתותי לחם להמית נפשות אשר לא תמותנה ולחיות נפשות אשר לא תחיינה בכזבכם לעמי שמעי כזב" (שם , כ).


מהם אותם מעשים שעשו נביאות השקר? הרבה מן המפרשים מבארים שמדובר במעשי קסמים וכישופים שאיננו יודעים מהם. מעניין לראות מה שפירש רבנו אברהם בן הרמב"ם בשם רבי אברהם החסיד (כנראה האבן עזרא). רבי אברהם בן הרמב"ם היה מתבונן רבות בדרכי הסופים (המיסטיקנים, הקבליים המוסלמיים) וחשב לשחזר בעזרתם את דרך נביאי ישראל שנשכחה מידינו. בספרו "המספיק לעובדי ה'", אומר רבי אברהם שהנשים הללו היו מתיימרות להראות ולהציג את עצמן כנביאי האמת - לבשו מלבושי עוני, והיו מצמצמות עצמן במאכל ובמשתה על מנת לשכנע את הקהל בכך שהן נביאות אמת. על פירוש זה הוא אומר שהוא הנבחר שבפירושים.