פרק י"ב: עתה אקום אמר ה'

את פרק י"ב נהוג לפרש בענייני לשון הרע, וכך למשל עושה הרמב"ם בהלכות דעות (פרק ז'). מבקש אני לפרשו בדרך ההנהגה שבין עשירים לעניים. אומר דוד: "הוֹשִׁיעָה ה' כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם" (תהילים י"ב, ב). האמון בין בני אדם אבד, מפני שהעשירים מפזרים הבטחות ואינם מקיימים אותן: "שָׁוְא יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ שְׂפַת חֲלָקוֹת בְּלֵב וָלֵב יְדַבֵּרוּ, יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת. אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ" (שם, ג-ד). אך עונשם לא יאחר לבוא: "מִשֹּׁד עֲנִיִּים, מֵאַנְקַת אֶבְיוֹנִים, עַתָּה אָקוּם יֹאמַר ה', אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לוֹ" (שם, ו). בגלל שוד העניים ואנקת האביונים, אומר הקב"ה: ראוי שאקום עתה ואעשה ישועה לעניים שנפלו בפח העשירים. וכן אפשר להסביר: "עתה אקום" - אקום לנקום בעשיר, וזאת למה? מפני שאמר לעני: "אשית בישע" - אעזור לך, ובפועל: "יפיח לו" - הוא מפיח בו דברי כזב ואינו מקיים.

במדרש (מדרש משלי (בובר) יג) נאמר: "רבי שמעון בן יוחאי אומר: העשיר אוכל את העני בעולם הזה, ולעתיד לבוא הקב"ה תובעו ממנו, שנאמר: "משד עניים, מאנקת אביונים" אמר הקב"ה: הגיע זמן שאתבע מכם שוד עניים שגזלתם, ומה שציערתם אותם". רבי שמעון בר יוחאי אומר, עשיר שלא נותן צדקה לעני למעשה גוזל אותו, כי הקב"ה נתן לעשיר את החלק של העני כפיקדון על מנת שהעשיר ייתננו לעני. כך מובא גם בזוהר, וכך מבאר האור החיים הקדוש את הפסוק "אם כסף תלווה את עמי, את העני עמך" - זכור שהכסף של העני מופקד אצלך.

המדרש בבראשית רבה אומר: "חמש פעמים מקים דוד להקב"ה בספר ראשון של תהילים: "קומה ה' הושיעני אלוהי", "קומה ה' באפך", "קומה ה' קדמה פניו"... אמר לו הקב"ה: דוד בני, אפילו אתה מקימני אלף פעמים, איני קם. ואמתי אני קם? לכשאראה עניים נשדדים ואביונים נאנקים, "עתה אקום יאמר ה'..."".

ועל כך מסיים דוד את פרקנו ואומר: "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן כְּרֻם זֻלּוּת לִבְנֵי אָדָם" (תהילים י"ב, ט) - הסיבה שהרשעים ממשיכים להתהלך ולהתנהג כרגיל בעולם הזה, היא שאין ערך בעיניהם לבני אדם שאינם כמותם. "כרום זולות לבני אדם" - כאשר מתרוממת הגישה הזאת של זילות בבני אדם 'פשוטים', גם לעשירים עצמם אין ערך.