פרק י"ב: עוד אושיבך באוהלים כימי מועד

הנביא מתאר את ישראל כבוטחים בעושר שלהם, עושר שהושג בכחש ובמרמה. "כנען - בידו מאזני מרמה, לעשוק אהב" (הושע י"ב, ח) - הכנענים היו סוחרים בארץ, וישראל למדו מהם את דרכי המסחר הפגומות שלהם. "לעשוק אהב" - לא היו גונבים מתוך מחסור, שהרי "לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב, כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב" (משלו ו', ל), אלא היתה להם אהבה למעשה העושק. יתירה מכך, היתה להם הצדקה לכך: "ויאמר אפרים: אך עשרתי, מצאתי און לי" (הושע י"ב, ט) - התעשרתי והוספתי לעצמי כח וממון, "כל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא" (שם) - אני חף מפשע וכל שהשגתי היה בעמל כפי.

אומר הקב"ה לאפרים: "ואנוכי ה' אלוהיך מארץ מצרים" (שם, י) - אני שהוצאתיך מארץ מצרים על מנת שתעשה צדק עם החלשים, "עוד אושיבך באוהלים כימי מועד" (שם) - אביא את מעשיך בחשבון ואשיב אותך למצבך הראשוני הפשוט. העושר הסיח דעתך מן היושר, לכך אשיבך לאוהלים פשוטים עד שתשוב להיות עם נבון וחכם, צדיק וישר.

לכאורה, הדברים קשים - האם לכך מחנכת אותנו התורה? אם אדם או חברה אינם עומדים בניסיון העושר הרב - אז נקח מאתם את העושר ובכך נפתור את הענין? ועוד, האם אנו מחנכים לחברת מופת ששלמה גם בפן הכלכלי או להפך? רש"י ומפרשים נוספים מפרשים אחרת את הפסוק ואומרים: "עוד אושיבך באוהלים כימי מועד" - אכרית מתוכך סוחרי מרמה, ואעמיד מתוכך תלמידים עוסקים בתורה כבימי יעקב אבינו שהיה איש תם יושב אוהלים. הנביא עמוס, שהיה עמיתו של הושע אמר: "הנני שב שבות אהלי יעקב, ומשכנותיו ארחם" (ירמיהו ל', יח). ובמדרש: "יעקב איש תם יושב אוהלים" - אמר לו הקב"ה: אתה התחלת באוהלים, חייך שנשוב אל ירושלים באוהלים בזכותך. נשים לב שלא הזכירו עמוס וחז"ל את אהלי אברהם או יצחק, אלא אהלי יעקב דווקא. וכן אמר בלעם: "מה טובו אהליך יעקב" (במדבר כ"ד, ה). כל זאת כי באהלי יעקב יש מעלה יתירה על פני אהלי אברהם ויצחק; אברהם ויצחק קיבלו כבוד מסביבתם - שמו של אברהם היה ידוע בכל הארץ עד שהיה מכונה בפיהם "נשיא אלוהים" (בראשית כ"ג, ו). ואף ביצחק היתה מידה מסויימת של כבוד מן הסביבה, עד כי אמרו לו "ראה ראינו כי היה ה' עמך" (שם כ"ו, כח). אך יעקב לא היה אהוב על הכל, הוא היה נרדף עוד מרחם אמו ומצבו הכלכלי לא היה כשל אבותיו. ויעקב אף מעיד על עצמו בעמדו לפני פרעה באחרית ימיו: "מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם" (שם מ"ז, ט). בסופו של דבר, זוהי הדמות שהנביא וחכמים אומרים עליה שהיא יושבת אוהלים - כי יעקב הוא אדם שההשרדות שלו לא הובילה אותו לחיות את כל חייו במרמה, ועל אף שבתחילת חייו עשה מעשה מרמה כנגד עשו אחיו - הוא הפך להיות ישראל, ישר-אל.

אומר הקב"ה לישראל: אתם מתנהגים כמו כנען, עושים מרמה, וחושבים לתרץ זאת בכך שאין לכם ברירה בתוך מלחמת ההשרדות שבה אתם נמצאים - אם כך, אשיב אתכם למצב הראשון, למצב הרוחני של "איש תם יושב אוהלים", תם - שאינו חריף לרמות (רש"י). אשיבכם לאותה תמימות שתוביל אתכם לתיקון עולם.