פרק י"ב: נרו של רבי אריה לוין

הנביא יחזקאל הוא מופת, סימן לבית ישראל. החיים שלו הם כמשל, במטרה להראות לעם ישראל איך נראית גלות: "ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם, אולי יראו, כי בית מרי המה" (יחזקאל י"ב, ג). מהם כלי הגולה שאותם נצטווה יחזקאל לשאת? הגמרא במסכת נדרים אומרת כי מדובר בארבעה כלים: חמת, נר, קערה ושטיח. ואילו במדרש איכה רבתי מוזכרים רק שלושה כלים: חמת, קערה ושטיח. המדרש שם אומר שכל כלי משמש לשני דברים, כל כלי הוא רב שימושי : החמת - ממלאו מים, ונותנו תחת ראשו. הקערה - אפשר לאכול בה מוצק ולשתות בה נוזלים. השטיח משמש לישיבה עליו, ובלילה ישן עליו. והנר - מה יהא עליו? כאמור - הנר לא הוזכר באיכה רבתי, מפני שלנר כביכול אין שני שימושים.


כשקראתי הדברים, נזכרתי בסיפור על הצדיק הירושלמי, אביהם של האסירים - רבי אריה לוין זצ"ל, שהיה יהודי שחי בצניעות גדולה ביותר. בביתו שבשכונת נחלאות, הוא גר בדירת חדר ומחצה וגידל בה אחד עשר ילדים. אמרו לו: "כבוד הרב, אולי נקנה לך דירה יותר גדולה?" והשיב להם: "מה תועיל לי דירה גדולה יותר? אני בדירתי חי כמו 'לורד': באמצע הלילה, כאשר אני שוכב במיטה וזקוק לדבר מה מהמקרר או השולחן, אינני נצרך לקום מן המיטה כלל ועיקר, אלא הישר מן המיטה אני מגיע למטבח או לשולחן". בהגיע החורף, מצאוהו לאותו צדיק שהיה מחמם את ידיו לאור נר. ראה זאת אחד מתלמידיו, הלך וקנה לרבו תנור נפט למען יחם לו. רבי אריה לקחו לתנור הנפט ונתנו למשפחה נזקקת. אמר לו אותו תלמיד: "רבנו, לא קר לך?" השיב לו רבי אריה: "התנור רק מחמם, ואילו הנר גם מאיר וגם מחמם…". את הרעיון הזה של רבי אריה לוין המדרש לא הכיר, אצל צדיקים כמו רבי אריה - הנר יכול לשמש כמה וכמה תפקידים.