פרק ז': הוא עזרא עלה מבבל והוא סופר מהיר בתורת משה

בפרק ז' הגיע זמן עליית אנשי הרוח לארץ ישראל, "עלייה תורנית". אולי אפשר לומר שעליית עזרא משלימה את הנבואה שהתנבא זכריה על עליית זרובבל: " לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה' צבאות" (זכריה ד', ו). עולה עזרא כאיש רוח, והכתוב מתאר את ייחוסו עד לאהרן הכהן: "עֶזְרָא בֶּן שְׂרָיָה בֶּן עֲזַרְיָה... בֶּן אֲבִישׁוּעַ בֶּן פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ" (עזרא ז', א-ה). חכמים מוצאים דימויים רבים בין עזרא לבין משה רבנו. למשל, על הפסוק: "הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל וְהוּא סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה" (עזרא ז', ו) אמרו חכמים: "רבי יוסי אומר: ראוי עזרא שתנתן תורה על ידו, אלמלא קדמו משה. במשה הוא אומר: ומשה עלה אל האלוהים, ובעזרא הוא אומר: הוא עזרא עלה מבבל. מה העליה האמור אצל משה – תורה, אף כאן – תורה". משה עלה אמנם אל האלוהים ועזרא עלה מבבל, אך חכמים ראו כי יש תכונה משותפת לתורת שניהם – שהיא מתקיימת בין שני מצבים משתנים. במה דברים אמורים? עזרא יודע לקחת את התורה וליישם אותה במציאות המתחדשת בארץ ישראל. וכפי שדרשו עליו חכמים: "והוא סופר מהיר בתורה משה - מה תלמוד לומר "סופר"? אלא כשם היה סופר בדברי תורה, כך היה סופר בדברי חכמים". דהיינו, עזרא חי בזמן המעבר בין שתי תקופות (תקופת הנביאים ותקופת החכמים) והוא מתאים את עצמו למצב – רגלו האחת נטועה בתקופת הנביאים ורגלו השנייה בתקופת החכמים. וכך, תארו של עזרא הוא "סופר מהיר" – סופר החי בתנועתיות ומסתגל למצבים חדשים בכל פעם מחדש. כמו כן, הכתב (דהיינו, אותיות הא"ב) השתנה על ידי עזרא. עזרא מסוגל לכתוב את התורה מחדש ולהלביש אותה בהינומה חדשה. הוא למעשה ה"משה רבנו" שנכנס לארץ ומתאים את התורה אל הארץ ואת הארץ אל התורה, ולכן דרשו חכמים שראוי היה שתנתן תורה על ידו – כי תורתו חורזת את כל הזמנים. אם משה עלה אל האלוהים, עזרא עלה מבבל – הוא מסוגל לשינויי המצב ולהמשיך את נתינת התורה.


עזרא ויתר העולים שעלו עימו ארצה יצאו מבבל בא' בניסן והגיעו לירושלים בחודש אב, ככל הנראה בראשון בו. יש אומרים שהם האטו בדרכם וכיוונו להגיע לארץ ישראל דווקא בחודש אב – כסימן לגאולה (כנגד החרבן). חכמים אומרים שעזרא וחבורתו לא עלו מיד לאחר הצהרת כורש, כיוון שעזרא צריך היה לברר את תלמודו לפני ברוך בן נריה. אפשר לראות את הדברים רמוזים בכתוב: "כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרוֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה' וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט" (עזרא ז', י). ההכנה הזו של לימוד תורה עם ההגעה לארץ היא יד ה' הטובה על עזרא - שתהיה לו גם ציונות וגם המשכיות לתורה. הוא לא יחריב את העולם הישן, אלא אצלו ובידו - הישן יתחדש, והחדש יתקדש. א' בניסן הוא היום שבו אהרן הכהן – אבי השושלת של עזרא - ברך את ישראל בפעם הראשונה ב"ברכת כהנים". לעומת זאת, א' באב הוא יום הפטירה של אהרן הכהן. דבר זה מלמדנו על שלמותו של עזרא שראוי להיות מיוחס אחר אהרן. ישנה מחלוקת האם עזרא שימש בכהונה גדולה – הרמב"ם בהקדמה למשנה מציין כדבר ברור שעזרא שימש ככהן גדול בין יהושע כהן גדול לבין שמעון הצדיק. אם נלך כשיטתו, עזרא דמה בכך למשה רבנו ששימש ככהן גדול במשך שמונת ימי המילואים בהם נחנך המשכן לעבודה. אם כן, אפשר לומר שדמותו של עזרא היא הדמות השלימה הכוללת בתוכה את משה ואת אהרן הנכנסים לארץ ישראל עם תורת משה המתחדשת באותיותיה.