פרק ג': רק אתכם ידעתי - על כן אפקוד עליכם

בפרק זה הנביא עמוס ממשיך את דברי מוסרו, אך פותח באמירה שנראית כמנחמת: "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה" (עמוס ג', ב). אך לא היא, דווקא בגלל הבחירה בעם ישראל - הקב"ה מדקדק עמם כחוט השערה: "עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם" (שם).


וכך, אנו מברכים בכל בוקר "אשר בחר בנו מכל העמים" אך ממשיכים במילים: "ונתן לנו את תורתו", רוצה לומר: הבחירה בנו היא לא כדי שנתבצר במגדלי שן, אלא זוהי בחירה לאחריות ולפעולה. וכאן עמוס מתקומם כנגד מפלגות שטחיות שהיו בימיו וטענו שה' עמם והוא יכה באויביהם - ללא תלות במעשיהם. אומר להם עמוס: אלוהים אכן אוהב אתכם - אך גם מדקדק עמכם כחוט השערה. דווקא מפני שה' מאמין ביכולתנו לפעול לטובה, הוא תובע מאתנו יותר מכולם.


פוסטים קשורים

הצג הכול

פרק ט': וניגש חורש בקוצר, ודורך ענבים במושך הזרע

לאחר שבפרק ה' הנביא עמוס ניבא על ישראל: "נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל נִטְּשָׁה עַל אַדְמָתָהּ אֵין מְקִימָהּ" (עמוס ה', ב), הנביא מסיים את ספרו בפרקנו בדברי נחמה: "בַּיּוֹם הַהוּא אָ

פרק ח': ישוטטו למצוא את דבר ה'

בסוף פרק ח', ישנה נבואה לימים שיבואו: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' אלוהים, וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ - לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם, כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'" (עמוס ח', יא

פרק ז': ה' ניצב על חומת אנך, ובידו אנך

בפרק ז', הנביא עמוס רואה שלושה חזיונות קשים על עם ישראל. בראותו את שני המחזות הראשונים - הגובי (ארבה) והאש האוכלים את הארץ - הנביא מבקש מהקב"ה שימחל לישראל: "ואומר: ה' אלוהים, חֲדַל נָא מִי יָקוּם יַע