פרק ג': רק אתכם ידעתי - על כן אפקוד עליכם

בפרק זה הנביא עמוס ממשיך את דברי מוסרו, אך פותח באמירה שנראית כמנחמת: "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה" (עמוס ג', ב). אך לא היא, דווקא בגלל הבחירה בעם ישראל - הקב"ה מדקדק עמם כחוט השערה: "עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם" (שם).


וכך, אנו מברכים בכל בוקר "אשר בחר בנו מכל העמים" אך ממשיכים במילים: "ונתן לנו את תורתו", רוצה לומר: הבחירה בנו היא לא כדי שנתבצר במגדלי שן, אלא זוהי בחירה לאחריות ולפעולה. וכאן עמוס מתקומם כנגד מפלגות שטחיות שהיו בימיו וטענו שה' עמם והוא יכה באויביהם - ללא תלות במעשיהם. אומר להם עמוס: אלוהים אכן אוהב אתכם - אך גם מדקדק עמכם כחוט השערה. דווקא מפני שה' מאמין ביכולתנו לפעול לטובה, הוא תובע מאתנו יותר מכולם.


פוסטים קשורים

הצג הכול

לאחר שבפרק ה' הנביא עמוס ניבא על ישראל: "נָפְלָה לֹא תוֹסִיף קוּם בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל נִטְּשָׁה עַל אַדְמָתָהּ אֵין מְקִימָהּ" (עמוס ה', ב), הנביא מסיים את ספרו בפרקנו בדברי נחמה: "בַּיּוֹם הַהוּא אָ

בסוף פרק ח', ישנה נבואה לימים שיבואו: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' אלוהים, וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ - לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם, כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'" (עמוס ח', יא

בפרק ז', הנביא עמוס רואה שלושה חזיונות קשים על עם ישראל. בראותו את שני המחזות הראשונים - הגובי (ארבה) והאש האוכלים את הארץ - הנביא מבקש מהקב"ה שימחל לישראל: "ואומר: ה' אלוהים, חֲדַל נָא מִי יָקוּם יַע