פרק א': במה אהבתנו?

מלאכי הוא הנביא האחרון שהיה להם לישראל - הנביא שחי אחרון וגם הנביא שנכתב אחרון. חכמים נחלקו בדבר זהותו. הגמרא במסכת מגילה (טו.) מביא כמה דעות בענין. יש דעה האומרת שמלאכי היה מרדכי היהודי שהיה "מלאך" - המשנה למלך. הדעה הזו נדחתה. לאחר מכן מובאת דעה שמלאכי הוא עזרא הסופר, וחכמים אומרים שמלאכי היה פשוט אדם בשם מלאכי. מלאכי פירושו: שליחי, שליח האל. שוו בנפשכם, שיבוא אדם ויאמר: אני שליח של אלוהים. איך נתייחס אליו? אני מניח שהיחס אליו יהיה של שוויון נפש או של אמפתיה למצבו הנפשי הקשה. זאת מפני שהנבואה נסתלקה מאתנו זה אלפי שנים. מלאכי הוא הנביא האחרון שמעביר אותנו מתקופה של נבואה לתקופה של חכמה, של תורה שבעל פה. מלאכי עצמו אומר בתור מסר לדורות הבאים: "זכרו תורת משה עבדי" (מלאכי ג', כב). החכמים ממשיכים לומר דברי תוכחה ומוסר לעם ישראל, כי כנראה שהנביאים לא הועילו מספיק בדבריהם (שהרי שני בתי המקדש חרבו בימיהם), אך בכל זאת שוני גדול יש ביניהם, שכן החכמים לא יאמרו את דברם בשם ה'.


בפרקנו, מלאכי נותן מוסר לעם ישראל על חילול המקדש. מכאן, שגם בימי בית שני המשיכו ישראל לזלזל בעבודת המקדש. הלקח מחרבן בית ראשון לא הופנם. מלאכי מעורר את העם לשוב אל הברית שלו עם הקב"ה, לברית החיים והשלום.


חכמים במדרש (תנחומא, שמות, פרק כ"ו סימן ט) אמרו שדורו של מלאכי היה דור מיוחד, דור קשוב: "אמרו זיכרונם לברכה: דורו של מלאכי היה מוכיחן, והן משיבין אותו… אמר להם: היקבע (היגזול) אדם אלוהים? כי אתם קובעים אותי (מלאכי ג', ח). והם משיבים ואומרים לו: במה קבענוך (שם)?". דברי הנבואה של מלאכי לא נופלות על אוזניים ערלות ואדישות, העם מגיב לדבריו. למעשה, איני חושב שמצאנו דו שיח כה ברור בין שאר הנביאים לעם. המדרש מוסיף ומביא דוגמא נוספת: "זה שאמר הכתוב: אהבתי אתכם אמר ה' (שם א', ב). אמרו לו: במה אהבתנו? אמר להם: הלא אח עשו ליעקב, ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי". ועוד בפרקנו: "בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדֹנָיו, וְאִם אָב אָנִי - אַיֵּה כְבוֹדִי? וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי - אַיֵּה מוֹרָאִי? אָמַר ה' צְבָאוֹת לָכֶם הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי" (שם, ו). והכהנים משיבים: "וַאֲמַרְתֶּם: בַּמֶּה בָזִינוּ אֶת שְׁמֶךָ?" (שם). ותשובת ה' לא מאחרת לבוא: "מַגִּישִׁים עַל מִזְבְּחִי לֶחֶם מְגֹאָל" (שם, ז). ותשובת הכהנים: "וַאֲמַרְתֶּם: בַּמֶּה גֵאַלְנוּךָ?", וה' משיב: "בֶּאֱמָרְכֶם שֻׁלְחַן ה' נִבְזֶה הוּא" (שם). ה' אומר לכהנים ולעם - לא חסר לי כבוד, בכל העולם מכבדים אותי: "כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וְעַד מְבוֹאוֹ גָּדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם וּבְכָל מָקוֹם מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי וּמִנְחָה טְהוֹרָה כִּי גָדוֹל שְׁמִי בַּגּוֹיִם אָמַר ה' צְבָאוֹת, וְאַתֶּם מְחַלְּלִים אוֹתוֹ בֶּאֱמָרְכֶם שֻׁלְחַן ה' מְגֹאָל הוּא וְנִיבוֹ נִבְזֶה אָכְלוֹ" (שם, יא-יב). המוסר הנוקב הזה של מלכי ימשיך בכל הספר. כנראה שעם ישראל לא הפנים לגמרי את דברי תוכחתו, לכך באו חכמים והמשיכו לומר בדרכם השונה את התוכחות הללו לעם ישראל.


פוסטים קשורים

הצג הכול

פרק ג': והשיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם

הנביא האחרון, מלאכי, חותם את דברי "תרי עשר" ולמעשה את כל הקובץ הנקרא "נביאים" בשתי "הערות שוליים". הראשונה: "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים

פרק ב': בשלום ובמישור הלך איתי

בפרק ב' מתאר הנביא מלאכי את הברית שהיתה בין ה' לבין שבט לוי. הוא נתן לשבט לוי שלום ויראת ה' - "בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וָאֶתְּנֵם לוֹ מוֹרָא וַיִּירָאֵנִי וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִח