סכנה, כאן מפרקים

מפַרקים ומבלעים את המשכן. אורזים את כלי הקודש לקראת יציאה למסע. על מלאכת האריזה מופקדים אהרן ובניו. לכל שאר הלוויים נאסר לראות את כלי הקודש נבלעים בנרתיקים שלהם. הם יבואו אחרי שבני אהרן יארזו את כלי הקודש ויישאום על כתפיהם.

תובנות לכאן ועכשיו:

א, תנו לפרות הקדושות לחיות. אל תמהרו לשחוט אותן. וגם אם הגיעה השעה לשחוט אותן אין לעשות זאת בכיכר העיר לעיני כל עובר ושב. רק אנשים נעלים יהיו מופקדים על מלאכת השחיטה. שינוי תפיסה או הריסתה דורשים זהירות ומחשבה רבה, שהרי יש בתפיסה הישנה צדדים טובים ומועילים שאותם צריך לשמר, וכאשר שוחטים פרה קדושה בלי האחריות הנדרשת, מפסידים את המעלות שהיו בה, והתינוק נשפך עם האמבטיה.

ב, מציצנות היא שלילית ביסודה. הסקרנות לראות כל תהליך מתחילתו ועד סופו מיותרת אפילו בענייני קדושה.

ג, אם הוזמנתם לקונצרט אל תבואו בזמן שהנגנים עושים סאונד. כמו כן, אל תישארו בתוך האולם בזמן שמפרקים את הבמה. המפגש עם התהליך שלפני ואחרי פוגם בחוויה של הצופה. פתאום אתה רואה את הבמה ריקה וערומה, וכל התפאורה שהרשימה אותך כל כך מושלכת ונערמת באוסף ארגזים וכבלים.

בליעת הקודש ממיתה משהו בתוכך.