מצא את המטמון

"אמר רבי חמא בר חנינה: שלוש מטמוניות הטמין יוסף אחת נתגלתה לקורח ואחת נתגלתה לאנטונינוס בן אסווירוס ואחת גנוזה לצדיקים לעתיד לבוא" (ילקוט שמעוני). המטמוניות הן תובנות שהשאיר יוסף מניסיון חייו לבני הדורות הבאים. יוסף ידע שחוויות דומות לאלו שעברו עליו ישחזרו את עצמם בתוך ההיסטוריה של עם ישראל. כך אמרו חכמים "כל מה שאירע ליוסף אירע לציון" (תנחומא ויגש סימן יא) ו"יוסף" בגימטריה "ציון"" (156).


התובנה הראשונה התגלתה לקורח. יוסף חלם שהוא מלך ואחיו משתחווים. אחיו התנגדו לחלומו וגערו בו "המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו" ובסופו של דבר השתחוו לו הכירו במלכותו ואמרו "הננו לך לעבדים. גם קורח ביקש לערער על מלכותו של משה ועל בחירת השם בכהונתו של אהרון ובסופו של דבר הוא הודה ואמר "משה אמת ותורתו אמת". זהו המטמון הראשון שהטמין יוסף: מי שה' חפץ ביקרו הוא ימלוך ואין בידי אף אדם לערער על כך.


התובנה השנייה התגלתה על ידי אנטונינוס הקיסר הרומאי שהיה בידידות אמת עם רבי יהודה הנשיא עורך המשנה. ישראל ורומא לא היו באחווה ובשלום אך הרב היהודי והקיסר הרומאי שמרו על ידידותם על אף השוני. תקדים לידידות מעין זו היה הקשר שבין יוסף ופרעה שהיו שונים באמונתם ועם זאת הצליחו לעבוד יחד. יוסף השתדל להאיר מאור האמונה על פרעה ואף הצליח במידת-מה. תובנה זו שהבדלי דת ואמונה לא מוכרחים לגרור שנאה ומשטמה נתגלתה לרבי ואנטונינוס. רבי השתדל וגם הצליח לקרב את אנטונינוס לאמונה.


התובנה השלישית  שהטמין יוסף עוד לא נתגלתה והיא מחכה להתגלות לעתיד לבוא. למטמון הזה קוראים אחווה והוא עוד יבוא לידי ביטוי אמיתי. הנה לנו אחי יוסף ששנאוהו רדפוהו ומכרוהו לעבד, ויוסף הנרדף והשנוא השיב להם אהבה ואפילו הגדיל לעשות לביטחונם ולרווחתם הכלכלית. יוסף יישם את מידת האהבה על אחיו באופן מעשי. תובנה זו עדיין לא התגלתה. אנו נדרשים לחפש ולמצוא את המטמון הזה. למצוא את האהבה ולתקן את השנאת חינם שבין האחים.


מה שאירע ליוסף אירע לציון. ואנו, בני ציון, צריכים ליישם את מידת האהבה של יוסף. יוסף ציווה את אחיו "והעליתם את עצמותי מזה אתכם", עצמותיו הן עוצמות הנפש של יוסף. להעלות את עוצמות הנפש של יוסף הצדיק וליישמם בחיינו.