מה עושים עם האח הזה?

הוא מסוכן.

בני עשיו הדוד שלנו הקימו להם מלכים בקול רעש גדול. בתמימותם הם היו בטוחים שהמלכים האלופים יפתרו את כל בעיותיהם.

ובחזרה למציאות: מאז שוך הדי המסיבות, המלכים האלופים החדשים מתחרים ביניהם מי יותר אלוף? מי ימלוך על חלקת ארץ גדולה יותר? אינם זוכרים שעליהם מוטלת האחריות על שלומם של האזרחים. הם עסוקים בכבוד כתרם מבלי לזכור ולראות במצבם של הנתינים החלשים. אלופים סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים, יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם. תאוות השלטון שלהם מפוררת ומדכאת את האחווה והערבות ההדדית.

אצלנו זה לא יקרה! המורשת שלנו מאברהם היא לעשות צדקה ומשפט! לא מזמן חזרנו ארצה כדי לבנות ולהיבנות ולכונן בה חברה צודקת ושוויונית.

ודווקא אז אחינו הקטן יוסף חולם חלומות: הוא מלך וכולנו משתחווים לו! זה לא סתם פטפוט של נער. אבא מקשיב לו ברצינות. ממש מסוכן. יוסף בחלומותיו סותם את הגולֵל על דרכו של אברהם סבינו. היֹה לא תהיה.

כדי שנוכל להפעיל שיקול דעת אנו צריכים לקחת פסק זמן מהאחווה. עלינו להתרחק מהבית של אבא שבחברון, ללכת עד שכם, ושם לברר את האחווה, ומה עושים עם אח רודף שכזה.