מדרש קצר ולעניין

בהמות חכמות


התורה מדגישה את חכמתו ותבונתו של בצלאל בונה המשכן וכליו. ה' מילא אותו רוח אלוהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה. על פי המדרש החכמה הזו באה לבצלאל בזכות הסבא שלו, חור, שהיה בנה של מרים אחות משה ואהרן. חור מסר את נפשו ומחה בבני ישראל כאשר ביקשו לעשות להם אלוהים אחרים ובכעסם קמו והרגוהו. אמר לו הקב"ה לחור "חַיֶּיךָ, כָּל בָּנִים הַיּוֹצְאִים מִמְּךָ אֲנִי מְגַדְּלָם שֵׁם טוֹב בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל, וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱ-לֹהִים" (שמות רבה מח ג).


והמדרש מוסיף שלא רק בצלאל זכה לחכמה, אלא כל מי שקרב למלאכת המשכן זכה להחכים, ובצלאל זכה והתפרסם יותר מכולם. כך לשון המדרש: "וְלֹא זֶה בִּלְבָד אֶלָּא כָּל מִי שֶׁנִּתְעַסֵּק בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן נָתַן בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָכְמָה וּבִינָה וָדַעַת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לו, ח): וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב. וְלֹא בִּבְנֵי אָדָם, אֶלָּא אֲפִלּוּ בִּבְהֵמָה וּבְחַיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לו, א): חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָה, בְּהֵמָה כְּתִיב, שֶׁנִּתְּנָה חָכְמָה בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה, וְלֹא נִתְפַּרְסֵם מִכֻּלָּם אֶלָּא בְּצַלְאֵל, הֱוֵי: קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל". אם כן גם הבהמות שנתקרבו ונעשו למלאכת המשכן קבלו חכמה ותבונה!


למה לתת לבהמה חכמה ותבונה? מה המדרש התמוה הזה מבקש לומר?


נראה להסביר שהמדרש מבקש ללמדנו שהרצון להתקרב אל הקודש משותף לכל הנבראים, לאדם ולבעלי חיים. אילו היה לבעלי החיים פה לדבר או כושר ביטוי הם היו מביעים את רצונם להתקדש. ובזמן מלאכת המשכן נתנה להם הזדמנות לגלות את דעתם בדרך מסוימת שהמדרש קורא לה "חכמה ותבונה" ורצונם נגלה לעין כל. במילים אחרות: לגילוי הרצון של הבהמות להתקרב אל הקודש קורא המדרש חכמה ותבונה בהמה.